איך קרה שמניות אפל וגוגל עוד לא נכנסו למדד דאו ג'ונס היוקרתי?

תחת הכותרת "נערו את הדאו" קרא השבוע האתר הכלכלי בארונ'ס לחברה־האם דאו ג'ונס לרענן את רשימת המניות המרכיבות את מדד דאו ג'ונס אינדסטריאל הוותיק. המדד המכובד כבר מזמן היה צריך לעבור שינוי בהרכבו, והוא נמצא בסיכון להפוך ללא רלבנטי אם לא תימצא הדרך להכניס לתוכו את מניות אפל וגוגל, כתבו בבארונ'ס.

למי שרגיל למדדי מניות חדשים יותר כדוגמת אלו הקיימים בבורסה של תל אביב, עשויה הקריאה של הבארונ'ס להישמע כמעט הזויה. כיצד ייתכן שאפל, ענקית מוצרי אלקטרוניקה אמריקאית בעלת שווי השוק הגבוה בעולם (564 מיליארד דולר), אינה נמצאת במדד שאמור, לפחות על פי שמו, לייצג את 30 חברות התעשייה המובילות בארה"ב? וכיצד גוגל, חברת האינטרנט הגדולה בעולם שנסחרת בשווי של 200 מיליארד דולר, אינה כלולה במדד בעוד שהבנק הרביעי בגודלו בארה"ב במונחי שווי שוק (בנק אוף אמריקה) דווקא כן נכלל בו, אף ששוויו נמוך מ־90 מיליארד דולר?

אין ספק שאפל וגוגל ראויות כבר כמה שנים להיכלל במדד היוקרתי, בהיותן החברות האמריקאיות הגדולות בתחומן. לעומתן, מניות אחרות שכבר נכללות במדד ראויות לכך פחות. בבארונ'ס מונים שלוש מניות מרכזיות: יצרנית האלומיניום אלקואה שנסחרת כיום בשווי של כ־10 מיליארד דולר בלבד לאחר שאיבדה בתוך ארבע שנים 75% מערכה; חברת המחשבים והמדפסות HP שאיבדה בשנתיים האחרונות יותר ממחצית מערכה עקב הדחת המנכ"ל המוערך מארק הרד ואובדן הדרך במלחמה מול יבמ על השליטה בשוק המחשוב הארגוני; וכן בנק אוף אמריקה, שהצטרף למדד רק בפברואר 2008, אולם מאז איבד קרוב ל־80% מערכו בשל המשבר הפיננסי והידרדר, כאמור, למקום הרביעי ברשימת הבנקים הגדולים בארה"ב.

אלא שכדי לענות על השאלות מדוע גוגל ואפל עדיין בחוץ, בעוד שלוש המוזכרות לעיל עדיין בפנים, צריך להתחיל עם הסבר קצר. דאו ג'ונס היא חברה פרטית שעיסוקה המוכר ביותר הוא יצירה וניהול של מדדי מניות. היא הוקמה ב־1896 בידי צ'רלס דאו (שהיה עורך "הוול סטריט ג'ורנל"), ונקראה על שמם של מייסדה ושל שותפו העסקי, הסטטיסטיקאי אדוארד ג'ונס.

חילופי המניות נדירים

מדד דאו ג'ונס אינדסטריאל (או בקיצור דאו) היה אחד משני המדדים המרכזיים שהשיקה החברה, ובראשיתו אכן נכללו בו רק מניות של חברות תעשייה, אולם כיום הוא כולל 30 חברות גדולות ומוכרות מכל הסקטורים השונים של הכלכלה האמריקאית, למעט תחבורה ותשתיות.

דבר נוסף שחשוב לדעת על הדאו הוא שהמדד אמנם נחשב לאחד משלושת המדדים המרכזיים לבחינת ביצועי שוק המניות האמריקאי, אולם הרכבו אינו נקבע על ידי הבורסות האמריקאיות (כפי שקורה, למשל, בישראל), אלא על ידי החברה שמנהלת אותו, ולכן היא ורק היא תקבע איזו מניה תצטרף אליו ואיזו תיפלט מתוכו.

יותר מכך, החברה אינה קובעת טווחי זמן קבועים לבחינת הרכב המדד, ומציינת כי לרוב מניה מצורפת למדד רק אם לחברה יש מוניטין מצוין, היא מציגה צמיחה לאורך זמן ונמצאת במוקד ההתעניינות של משקיעים רבים. כמו כן, מניה ראויה עשויה שלא להיכנס למדד אם כניסתה תגרור יציאה של מניה מסקטור אחר, באופן שייפגע בייצוג ההולם במדד של אותו הסקטור.

בדאו ג'ונס מציינים כי מטעמי המשכיות חילופי המניות במדד הם נדירים, ומבוצעים לרוב משתי סיבות עיקריות: במקרה שהחברה נרכשת (מה שלא קורה הרבה לחברות בשווי עשרות ומאות מיליארדי דולרים), או שהיא סופגת שינוי דרמטי לרעה בפעילותה העסקית. כאן כבר ניתן לציין כמה דוגמאות טריות יחסית מהשנים האחרונות, כמו תביעות הענק על נזקי עישון שהפילו את יצרנית הסיגריות אלטריה (לשעבר פיליפ מוריס), פשיטת הרגל של יצרנית הרכב ג'נרל מוטורס, וכמובן המשבר הפיננסי של 2008 שריסק את חברת הביטוח AIG ופגע קשות בתאגיד הבנקאות סיטיגרופ שנזקק לחילוץ של הממשל כדי לשרוד.

טים קוק, מנכ"ל אפלצילום: בלומברג

מניות סיטיגרופ וג'נרל מוטורס היו האחרונות לעזוב את המדד, וזה קרה כבר לפני שלוש שנים. מאז אפל הספיקה להכפיל את שווייה פי שישה ולהפוך, כאמור, לחברה הגדולה בעולם, אולם בדאו ג'ונס טרם החליטו שהגיע הזמן לצרף את מנייתה למועדון האקסקלוסיבי הסגור.

עקרון שמירת הרצף שכה חשוב לחברת דאו ג'ונס מוביל לכך שכאשר מתקבלת החלטה על החלפת מניה אחת במדד, נבחן מחדש ההרכב כולו לצורך שמירת האיזונים בין הסקטורים. משכך, כאשר מתקבלת לבסוף החלטה על שינויים במדד, היא תגרור לרוב חילופים של שתי מניות לפחות.

השינויים חילחלו לאט

הבעיה נוצרת כאשר שינויים משמעותיים במאזני הכוחות של הכלכלה הגלובלית מחלחלים לאט מדי לרשימת המדד. כך, למשל, הפכו אינטל, מיקרוסופט וסיסקו לחברות ענק ומובילות שוק בתחומן, אולם נדרשו להצלחה של שנים רבות לפני שהרוויחו את מקומן במדד. גוגל ואפל טרם זכו לכך, כאמור.

בבארונ'ס נכתב השבוע כי "שומרי הראש של הדאו צריכים להבטיח שהמדד, שנוצר במאה ה־19, יישאר רלבנטי גם בשוק של המאה ה־21". את החץ כיוונו שם לוועדה שאחראית על הרכב המדד ושכוללת כיום את עורך "הוול סטריט ג'ורנל", מנהל המחקר של דאו ג'ונס ומנהל המחקר של CME גרופ, בעלת השליטה בדאו ג'ונס.

ברור לגמרי שהרצון של דאו ג'ונס לשמור על ההמשכיות אינו יכול להתנגש באבולוציה של הכלכלה העולמית, אחרת בכל כמה שנים תעלה מחדש הקריאה לנער את המדד ואת האנשים שאחראים לקביעת הרכבו.

עם זאת, חשוב לציין כי גם אם תחליט הוועדה כבר בזמן הקרוב להיענות לקולות השוק, הרי שבמקרה הנוכחי היא צפויה להיתקל באתגר נוסף שיחייב מציאת פתרון. צירוף אפל וגוגל למדד הופך להיות בעייתי ומאתגר כאשר חושבים על הדרך לחישוב משקלי המניות במדד.

בניגוד לחישוב המקובל של משקל המניה במדד לפי שווי השוק של החברה (או לפי שווי השוק של הכמות הצפה של המניות בשוק), הדאו הוא מדד המחושב לפי מחיר המניות בבורסה. במצב כזה, צירוף מניה כמו אפל במחיר של 600 דולר יביא לכך שהמניה תקבל משקל גבוה מדי של כ־26% מהמדד - יותר מכפול ממשקלה הנוכחי של יבמ (12%), שהוא הגבוה מבין המניות כיום.

בבארונ'ס ציינו כי פתרון לבעיה יכול להיות החלטה של דירקטוריון אפל על פיצול כל מניה לחמש ואף לעשר מניות, אולם זה כאמור תלוי באפל ולא בחברי הוועדה. גוגל, שגם היא נסחרת במחיר של יותר מ־600 דולר למניה, כבר הכריזה שבכוונתה לבצע בעתיד פיצול של מניותיה.

השורה התחתונה