בג"ץ: משרדי עורכי הדין הגדולים לא ייהנו מחיסיון ללקוחותיהם בדיווחי מע"מ

הרכב של 3 שופטי בית המשפט העליון דחה הבוקר (ב') עתירה שהוגשה נגד רשות המסים ע"י משרד עורכי הדין קסוטו-נוף בדרישה להחריג את התיקון לחוק מע"מ המחייב לפרט את זהות לקוחותיהם של עורכי הדין, כך שלא יחול על משרדי עורכי דין.

הרכב השופטים בראשות הנשיא אשר גרוניס והשופטים חנן מלצר ונעם סולברג ימסרו את פסק דינם מאוחר יותר היום, אך הקריאו את חלקו במהלך הדיון וקבעו כי העתירה תדחה. אחד מנימוקי השופטים שהועלה בדיון היה שלשכת עורכי הדין לא ביקשה להצטרף כצד לעתירה. 

להמחשת הטענה הובאה בעתירה דוגמה של אזרח המנהל עסק, שמגלה בעת בדיקה בספרי הנהלת החשבונות שלו כי עקב מעשה שגגה בתום לב, ייתכן שלא דיווח ולא שילם את מלוא המסים שנדרש לשלם כמה חודשים קודם לכן. אותו בעל עסק פונה לעורך דין מוכר שמתמחה במיסוי, משלם מקדמה ומקבל חשבונית מס, כשמטבע הדברים הוא מעוניין לשמור בדיסקרטיות, בעיקר מפני רשות המסים, את דבר שכירת שירותיו של עו"ד מתחום המס.

לפי הנטען בעתירה, ההוראות החדשות גורמות לכך שגם בעל העסק וגם עורך הדין חייבים לכלול בדיווח החודשי שלהם למע"מ פירוט מלא של אותה חשבונית על חשבון שכר הטרחה. כך תגלה רשות המסים כי בעל העסק קיבל ייעוץ מס, יידלקו אצלה נורות אדומות, והיא עשויה להתחיל לחקור בספריו של בעל העסק. במקביל נטען, יפר בכך עורך הדין את החיסיון של הלקוח.

בתגובתה טענה רשות המסים כי חיסיון עורך דין – לקוח אינו חל לגבי שמות לקוחות עורך-הדין ולכן דיווח על פרטי הלקוחות אינו פוגע בחיסיון זה, ועוד הדגישה כי הסמכות של הרשות לקבל מידע על לקוחות של כל עוסק, לרבות עורכי דין, ממילא קיימת בחוק זה עשרות שנים, עוד קודם לחקיקת תיקון 37 לחוק.

הרשות טענה עוד כי חובת הדיווח המפורט אינה פוגעת בזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית ולא בזכות לפרטיות, ולחלופין נטען כי ככל ונגרמת פגיעה בזכויות הריהי פגיעה סבירה ומידתית.

בתגובה מטעם הרשות הוסבר שהתיקון לחוק מע"מ נועד ליצור מאגר נתונים רחב ככל הניתן של חשבוניות המס במשק, במטרה להילחן בתופעת החשבוניות הפקטיביות המסבה נזק למשק של מיליארדי שקלים בכל שנה.

"קראנו את החומר ופשוט מאוד – לא התרשמנו"

כבר בפתח הדיון הבוקר הודיע הנשיא גרוניס: "מר קסוטו, קראנו את החומר ופשוט מאוד – לא התרשמנו". השופט מלצר הוסיף כי "זה לא המקרה לבטל את זה מראש". הנשיא גרוניס ביקש לדעת "איך זה שהלשכה (הכוונה ללשכת עורכי הדין, ע.ר) לא פנתה לפה באם זה כל כך מהותי?", ועו"ד קסוטו השיב כי "הם פשוט לא הגיעו לזה. אבל צריך להבין שרוב עורכי הדין זה לא הגיע אליהם. החוק בהתחלה חל על מי שהמחזור שלהם הוא מעל 4 מיליון שקל בשנה. אני מניח שחלק נכבד מעוה"ד לא מגיע לסף הזה, לכן זה חל כל כמות מאוד מצומצמת של עורכי דין".

השופט מלצר שאל בדיון האם מסירת רק שם פרטי ואות ראשונה של שם משפחתו של הלקוח עשויה לפתור את הבעיה, אך עו"ד קסוטו טען כי ישנה חובה למסור את מספר העוסק, כך שזהות הלקוח בהכרח נחשפת.

בתום הדיון הקריא הנשיא גרוניס בפני הנוכחים את פסק הדין, אשר יפורסם בהמשך היום. בפסק הדין נקבע כי אמנם עורכי הדין נדרשים היום לדווח בדו"ח המפורט על נתונים שלא היו חייבים לדווח בעבר, לרבות על זהות לקוחותיהם, אולם אין בכך משום פגיעה בלתי מידתית בחיסיון עורך דין – לקוח.

כן נקבע כי אם יתעורר מקרה ספציפי של פגיעה בזכויות של לקוחות עורכי הדין כתוצאה מהדיווח המפורט, יהיו עורכי הדין זכאים לפנות באותו מקרה לבית המשפט. אי לכך העתירה נדחתה והעותרים חויבו בהוצאות משפט בסך 15,000 שקל.