$
משפט

בג"ץ יידרש להליך הגישור

לשכת המגשרים עתרה לבג"ץ בדרישה שהמדינה תפסיק את ההתקשרות עם המגשרים שנבחרו במכרז על ידי הנהלת בתי המשפט. "מגשרים אלה אינם מחויבים לקריטריונים, פיקוח או כללי אתיקה, ונגרמת פגיעה אנושה בתדמיתו של הגישור"

משה גורלי 08:2225.04.12

לשכת המגשרים עתרה בתחילת השבוע לבג"ץ באמצעות עו"ד רועי גיא־גרין לבטל את הליכי הגישור בתביעות קטנות ובמסגרת פרויקט המהו"ת, ואת ההתקשרות עם המגשרים שנבחרו במכרז על ידי הנהלת בתי המשפט.

 

זה כשלוש שנים מופעל פרויקט גישור ניסיוני - מהו"ת - בבתי משפט השלום בתל אביב, מרכז וירושלים. במסגרתו מחויבים המתדיינים להגיע לפגישת היכרות עם מגשר עוד לפני שיגיעו לשופט. הפגישה נועדה לשכנעם לפתור את הסכסוך בגישור. זאת, כדי לחסוך מזמנם של השופט ובית המשפט, וכדי שהצדדים יקבלו פתרון מהיר, יעיל וכולל יותר לסכסוך. בראש ועדת ההיגוי של פרויקט המהו"ת עומדת שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב מיכל רובינשטיין. בראיון ל"כלכליסט" אמרה לאחרונה רובינשטיין כי לפי נתונים של הנהלת בתי המשפט, יותר מ־20% מהתיקים שבהם התקיימו פגישות מהו"ת הסתיימו בהסדר גישור.

 

במישור העקרוני־חוקתי טוענת לשכת המגשרים כי ההסדר החיוני והמהותי הזה נעשה ללא הסדרה בחוק או במקור נורמטיבי כלשהו: "המדינה מסרבת להסדיר את נושא הגישור - ועדיין ממשיכה בהפניות אלו מבתי המשפט למגשרים כתנאי מקדים לכך שהאזרח מן השורה יוכל לבוא בפני שופט". הפגם, לפי הטענה, הוא בכך שמציבים תנאי לצדדים - לפגוש מגשר כתנאי להגיע לשופט - מבלי שהדבר יוסדר בחוק. וזאת, לפי העותרת, בהיעדר כללי אתיקה, קריטריונים או מגבלות חוקיות ואחרות שמוטלות על המגשר.

  

יו"ר ועדת ההיגוי של פרויקט מהו"ת, השופטת מיכל רובינשטיין יו"ר ועדת ההיגוי של פרויקט מהו"ת, השופטת מיכל רובינשטיין צילום: מיקי אלון

 

"הנושא הופקע"

 

גם ניקיון כפיהם של המגשרים מותקף קשות בעתירה: "כך למשל, המגשר יכול לספר לצדדים כי הוא מכיר את השופט/ת, להפר את חובת הסודיות, לעסוק בנושאים שבהם יש למגשר ניגוד עניינים, להשתלח בעורכי הדין שמייצגים את הצדדים באופן אישי, לומר דברים שאינם אמת, לפגוש צדדים מבלי שעבר על החומר כמקדים לפגישה, לבקש להפוך לבורר מוסכם על ידי הצדדים בהיותו מגשר, ועוד ועוד - והכל תחת כסות ממלכתית של בית המשפט, המפנה כיום כעניין שבשגרה את הסכסוך למגשר כתנאי מקדים לכך שהאזרח יוכל לבוא בפני שופט".

 

בעתירה מתוארת הדרך שבה "הפקיעה" לעצמה המדינה את השליטה והניהול על הליך הגישור. החל מ־2008 בוטלו בידי שר המשפטים "תקנות המגשרים" ונמחקה רשימת המגשרים שהוסדרה במשרד המשפטים. כיום קיימים שני מסלולים - מסלול התביעות הקטנות, שבו לא מחייבים את הצדדים לפגישת גישור מקדימה והמגשרים אינם מקבלים שכר. מסלול זה נועד לייצר פרקטיקום (התמחות) להכשרת מגשרים שיוכלו לצבור ניסיון ולגשת בהמשך למכרזי המהו"ת. המסלול הוקם על ידי קול קורא שפרסמה המדינה במרץ 2011 לגישור ללא תמורה במסגרת תיקי תביעות קטנות.

 

יו"ר לשכת המגשרים, עו"ד יניב שוורצמן יו"ר לשכת המגשרים, עו"ד יניב שוורצמן צילום: עמית שעל

 

במקביל, הוסדרה בתקנות סדר הדין האזרחי פגישת המהו"ת מכוח סמכותו של שר המשפטים. במסלול זה מחויבים הצדדים לפגישת היכרות עם מגשר והגישור עולה כסף. לכן נדרשים המגשרים לעבור מכרז ולעמוד בתנאי כשירות. מרבית המגשרים הם עורכי הדין שכפופים ממילא לאתיקה המקצועית. אולם, נטען בעתירה, "עולות כמה סוגיות קשות הנוגעות לפגישת המהו"ת... עצם העברת תיקים תחת דגלם של מדינת ישראל ובית המשפט למגשרים פרטיים שלא בהסדר ראשוני (דהיינו בחוק - מ"ג) שאינם מחויבים לקריטריונים, כללים, פיקוח או כללי אתיקה, יוצרת פגיעה קשה באינטרס הציפייה הלגיטימי של המתדיינים. פגיעה זו, בהגדרה, היא הפעלה בלתי סבירה באופן קיצוני של שיקול דעת מצד הרשות היורדת לשורשו של עניין ודינה בטלות".

 

מאבק כלכלי ברקע

 

המדינה, נטען בעתירה, מפנה תיקים ללא כל כללים, הסדר בחוק (או בדרך אחרת), או קריטריונים מבתי המשפט אל מגשרים, ו"כך נגרמת פגיעה אנושה בתדמיתו של הגישור ובאפשרות להשתמש בגישור ככלי, ואף בעבודת המגשר, שאינו יודע כיצד עליו להיות מונחה. מצב זה אינו יכול להימשך, ומכאן עתירה זו".

 

בנוסף לעתירה זו, הוגשה לבג"ץ עתירה נוספת של עו"ד יניב שוורצמן, יו"ר לשכת המגשרים, טרם היבחרו לתפקיד, העוסקת בפן אחר של אותו הנושא: הסדרת התחרות בתחום הגישור. עם זאת, מאחורי המאבק העקרוני ישנם גם אינטרסים מוסדיים כלכליים. לשכת המגשרים מבקשת להציב עצמה במרכז הפרקטיקה המקצועית ולהכיר בקוד האתי שלה כתנאי לעיסוק במקצוע, באופן שחבריה יקבלו את ההכרה העיקרית כמגשרים. מנגד, מבקשת הנהלת בתי המשפט לבחור את המגשרים במכרז ללא תלות במרכזי גישור, לשכות או עמותות כלשהן.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x