הלהיט התורן של 2012: קרנות אג"ח בנקים
מדדי האג"ח שיושקו בקרוב יאפשרו גישה לאפיק בטוח יחסית מבחינת הסיכונים, המציע תשואה גבוהה יותר מאג"ח ממשלתיות
בעוד חודש תשיק הבורסה בתל אביב שלושה מדדי תל בונד חדשים ובכלל זה את מדד תל בונד צמודות בנקים הכולל את כל האג"ח התאגידיות שצמודות למדד המחירים לצרכן שהנפיקו הבנקים. המדד החדש, בשילוב מתודולוגיה חדשה של הבורסה הכוללת אג"ח עם פדיון חלקי ושטרי הון, יכלול סדרה מורחבת של 56 איגרות חוב בשווי שוק של כ־63 מיליארד שקל.
שיעור החשיפה הגבוה ביותר במדד יהיה, מטבע הדברים, לשני הבנקים הגדולים: הפועלים (36%) ולאומי (33%). המדד החדש נותן מענה לצורך קיים של המשקיעים, הן הפרטיים והן המוסדיים, לאפיק השקעה, שמצד אחד נחשב בטוח יחסית מבחינת הסיכונים, ומצד שני מייצג תשואה גבוהה יותר לפדיון מאשר אג"ח ממשלתיות צמודות מדד.
גיוסים של מיליארד שקל
מי שנותנות כיום מענה חלקי למשקיעים הפרטיים הן קרנות אג"ח בנקים המתמחות בהשקעה באג"ח, כתבי התחייבות ושטרי הון שהונפקו על ידי תאגידים בנקאיים. במסגרת זו פועלות כיום שש קרנות, שארבע מתוכן הן קרנות חדשות שקמו בשנה החולפת.
חלק מהקרנות משלבות את החשיפה לאג"ח בנקים עם אג"ח נוספות מתחום הביטוח והפיננסים, אג"ח בדירוג AA, או אג"ח ממשלתיות. החשיפה הממוצעת בפועל לאג"ח בנקים עומדת בקרנות הללו על כ־72%. כדי להמחיש את הפופולריות הרבה שצברו קרנות אלה, נציין כי ברבעון הראשון של 2012 הן גייסו כמעט מיליארד שקל - כשליש מהיקף הגיוסים לקרנות הקונצרניות - ורק במרץ לבדו הן גייסו כחצי מיליארד שקל.
מדד תל בונד־20 רשם מתחילת השנה ועד היום עלייה של כ־3.5%, כאשר קצת יותר ממחצית (47%) מאיגרות החוב במדד זה הונפקו על ידי תאגידים בנקאיים. אם נבדוק רק את תשואת אג"ח בנקים הכלולות במדד זה, נראה כי התשואה זהה לחלוטין ועומדת על 3.5%.
משקלן של אג"ח בנקים במדד תל בונד־40 הנו כ־45%, ובמקרה זה הן "היכו" את המדד עם עלייה של כ־3.5% לעומת עלייה של כ־3.1% במדד עצמו. נתון זה מצביע על כך שהאג"ח של הבנקים סיפקו תשואה עודפת. עם זאת, הסיבה המרכזית לכך היא חולשתן של שאר האג"ח המרכיבות את המדד, ובכלל זה של קבוצת אי.די.בי, שהיטו כלפי מטה את המדדים.
תשואה גבוהה מאג"ח מדינה
קרנות אג"ח בנקים, כולן ללא חשיפה מנייתית, רשמו מאז תחילת השנה עלייה של כ־3.5%, לאחר דמי ניהול, כך שניתן לומר שהקרנות נותנות מענה ראוי ויחיד כרגע. דמי הניהול השנתיים בקרנות אלו עומדים על שיעור ממוצע של כ־0.65%.
כשרוצים לבדוק היכן הן עומדות בסקאלת הסיכון, ניתן להעריך כי קרנות אג"ח בנקים אמורות להניב תשואה לפדיון גבוהה יותר מאשר אלו של אג"ח מדינה. זאת, מעצם העובדה שתשואתן השנתית לפדיון גבוהה במעט יותר מ־1% בממוצע מאשר באג"ח ממשלת ישראל. עם זאת, התשואה הגלומה באג"ח בנקים נמוכה יותר מקרנות תל בונד וזהה באופן יחסי לקרנות AA.
סביר להניח שעם יצירת המדדים החדשים על ידי הבורסה יונפקו תעודות סל שיחקו גם את מדד תל בונד צמודות בנקים, ומשקיע יוכל לבחור בין קרן נאמנות אקטיבית הבוחרת את האג"ח ואת המח"מ המתאים, לבין תעודת סל שמחקה חיקוי מושלם את המדד.
ההמלצה שלנו ללקוחות שמרניים שמוכנים ליטול סיכון מסוים, היא להיות חשופים בשיעור של עד כ־60% מתיק האג"ח הכולל לאג"ח קונצרניות, ומתוך כך עיקר האחזקה צריכה להיות בקרנות AA, קרנות אג"ח בנקים וקרנות תל בונד.
ללקוחות שמרניים פחות נמליץ על חשיפה זהה לאפיק הקונצרני עם שינוי פנימי בתמהיל, כאשר אחוז האחזקה בקרנות בדירוגים נמוכים יותר אמור לעלות על זה של קרנות אג"ח בנקים או AA.
צבי סטפק הוא יו"ר מיטב. רוני אפטר הוא מנהל קשרי יועצים בבית ההשקעות
