היכונו לעליית המע"מ

בסוף החודש שעבר פרסם בנק ישראל תחזית מאקרו־כלכלית אופטימית: המשק יצמח השנה ב־3.1%, ולא ב־2.8% כפי שהעריכו כלכלני הבנק שלושה חודשים קודם לכן. את הפער בין התחזיות הסביר בנק ישראל באינדיקטורים כלכליים חיוביים יחסית שהתפרסמו בתקופה האחרונה, כמו העלייה ביבוא הסחורות וביצוא השירותים ושיפור בציפיות הציבור.

אופטימיות קצרת טווח

יומיים בלבד לאחר מכן התפרסם הדו"ח השנתי של בנק ישראל, ועיון ב־320 עמודיו מעלה שתמונת הצמיחה מעט מורכבת יותר, ושהאופטימיות היחסית שירדה על מחברי התחזית הכלכלית עתידה להתגלות כקצרת טווח. מחברי הדו"ח הקדישו פרק מיוחד לניתוח "התוצר הפוטנציאלי" של המשק הישראלי: אותה רמת תוצר ערטילאית שעל פי גישה אחת ניתן להשיג במצב של תעסוקה מלאה, בעולם דמיוני נטול עיוותים כלכליים, ועל פי גישה אחרת - הוא התוצר המרבי שניתן להפיק מבלי ליצור לחצים אינפלציוניים.

הנגיד, סטנלי פישרצילום: מיקי אלון

את השורה התחתונה בניתוח ניסחו מחבריו במילים ברורות: "ייתכן שקצב הגידול של התוצר הפוטנציאלי יואט בשנים הבאות בשל התחזיות הדמוגרפיות, שצופות האטה ניכרת בקצב הגידול של האוכלוסייה. אם נניח שקצב גידולה של האוכלוסייה בגילי העבודה יקטן מ־1.6% ב־2011 לכ־1.2% בסוף העשור, עלול קצב הגידול של התוצר הפוטנציאלי העסקי לקטון ב־0.6%".

אבל אין צורך להמתין עד לסוף העשור כדי למדוד את הירידה בקצב הצמיחה. תחזית הצמיחה לשנה הנוכחית עודכנה אמנם כלפי מעלה ביחס לתחזית הקודמת, אבל היא עדיין נמוכה בהרבה מזו שעל פיה נבנה תקציב המדינה. וגם הפעם מי שמספק את הנתונים הוא הדו"ח השנתי של בנק ישראל: "תקציב 2012 נבנה על בסיס צמיחה נומינלית של 6.2%, בעוד שעל פי התחזית האחרונה של בנק ישראל, צפוי התוצר הנומינלי לגדול השנה רק ב־4.5%, מצב שצפוי להקטין את ההכנסות ממסים ביחס לתחזית. מלבד זאת, השינויים בשיעורי המס שהכנסת אישרה בסוף השנה שעברה מקטינים את ההכנסות ביותר ממיליארד שקל לשנה ביחס להצעת התקציב המקורית".

חור גדול בתקציב

על פי חישובי בנק ישראל, יגדל השנה הגירעון הממשלתי בכ־10 מיליארד שקל מהתקרה שנקבעה בחוק. את החור הגדול הזה יהיה על הממשלה לסתום בצורה כזו או אחרת, והדרך המתקבלת ביותר על הדעת היא להעלות מסים. כדי להבין מה

צפוי לנו בתחום זה, עלינו לחזור אל הדו"ח השנתי, היישר אל פרק ההכנסות ממסים. כאן גילו מחברי הדו"ח כי למשקל הגדול של המסים העקיפים בנטל המס יש דווקא כמה יתרונות אפשריים, שהעיקרי שבהם הוא העובדה שהמע"מ, מס הקנייה והבלו על הדלק פוגעים בצמיחה פחות ממס הכנסה, מס חברות ומס רווחי הון.

ואם גם שר־העל לענייני כלכלה טורח לקרוא את ניתוחיו הכלכליים של בנק ישראל, אפשר כנראה לסכם את כל הסיפור בשלוש מילים: היכונו להעלאת המע"מ.