הדירקטורים של טאו: פעלנו לטובת מחזיקי האג"ח
לדבריהם, החלטות הדירקטוריון בינואר 2011 שימשו לתשלום למחזיקי אגרות החוב מסדרה ג', ולא לטובת בעל השליטה אילן בן דב
החלטות הדירקטוריון של חברת טאו בינואר 2011 והפעולות שנעשו בעקבותיהן שימשו לתשלום למחזיקי אגרות החוב מסדרה ג', ולא לטובת בעל השליטה אילן בן דב. כך טוענים הדירקטורים של החברה בתגובה שהגישו לבית המשפט המחוזי בתל-אביב במסגרת תביעה נגזרת שהוגשה נגדם.
התגובה הוגשה בשבוע בו היחסים בין מחזיקי האג"ח סדרה ב' ו-ג' מגיעים לנקודת רתיחה לקראת אסיפה כללית שתתכנס ב-24 באפריל, והאפשרות לדרוש פרעון מיידי ואף פנייה לפרק את החברה בבית המשפט. לפני שבוע הודיעה החברה לבורסה על הסכמות בעל פה עליהן הגיעה עם בנק לאומי, במסגרתן החברה תפרע מיידית הלוואות בהיקף של 78 מיליון שקל.
התביעה הנגזרת המדוברת עוסקת בדיוק בתפר היחסים בין החברה לבנק לאומי. התביעה והבקשה לאשרה כנגזרת הוגשה בתחילת ינואר על סכום של 50 מיליון שקל, במסגרתה נטען כי הדירקטורים פעלו לטובת בן דב.
בן דב שרכש את השליטה בחברה בשנת 2005 חתם אז על ערבות אישית לטובת הבנק, לצורך גיוס האשראי. במאי 2010 ביצעה החברה הנפקת זכויות, במסגרתה גייסה החברה מבן דב 55 מיליון שקל, ובתמורה ששילם בן דב רכשה החברה מניות שלו בחברת סאני אלקטרוניקה, שגם בבעלותו. בן דב מצידו העניק לחברה אופציות מכר המאפשרת לה לחייב אותו (את בן דב) לרכוש ממנה בחזרה את מניות סאני.
מהתביעה המקורית עלה כי בינואר 2011 הדירקטוריון החליט להסב את הזכויות של החברה לטובת בנק לאומי. לטענת התובע, רפאל בן שמחון, במקום לממש את האופציה ולהכניס 50 מיליון שקל לחברה הדירקטוריון העדיף להעביר את האופציה לבנק, וכך הפסידה החברה 50 מיליון, מצבו של בן דב הוטב כי הוא לא היה צריך לשלם לחברה 50 מיליון, ומצבו גם השתפר מול הבנק אליו הוא חשוף בשל הערבות.
החברה לא 'לקחה ומסרה' נכס שלה לבנק אלא רק שיעבדה את הנכס במסגרת עדכון הסכמי אשראי, טוענים הדירקטורים כעת. "בתחילת 2011 בחנה החברה את האפשרויות למימון פעילותה, ונערכה מבחינה תזרימית, בין היתר, לתשלום קרן וריבית למחזיקי אגרות החוב סדרה ג' ולהשקיע במניות חברת סאני", נכתב בתגובה.
המשך ההסבר מורכב במקצת: "בנק לאומי הסיר שעבוד בסכום של 35 מיליון שקל, באמצעותם החברה פרעה אשראי מהבנק הבינלאומי בגובה 17 מיליון שקל, דבר שאיפשר לחברה להסיר שעבוד שהיה לטובתו על מניות סאני בשווי שוק של 56 מיליון. היתר, 18 מיליון, שימשה לתשלום למחזיקי אגרות החוב סדרה ג'".
החברה למעשה ביצעה "החלפת בטוחות", כהגדרת הדירקטורים, העמידה בטוחות ללאומי – בנוסף לסכום של 35 מיליון שקל במזומן - את זכויותיה של החברה מכוח אופציית המכר של מניות סאני שהיה בשווי 39 מיליון שקל, ולא 50 מיליון כפי שטוען התובע. "כפועל יוצא מהמהלך של החלפת בטוחות עמדו לרשותה הכספים שנדרשו לה לתשלום אגרות החוב של סדרה ג'", נכתב בתגובה.
את הדירקטורים מייצגים עורכי הדין ניר כהן ואמיר בן-ארצי ממשרד ניר כהן, לשם ושות'.
