תנובה יצרה לכאורה הסדר כובל וניצלה לרעה כוח מונופוליסטי
רשות ההגבלים טענה כי מכון לטיפול בשאריות עוף ששייך לתנובה לחץ על משחטות שלא לעבוד עם מתחרים, אך לא נקטה צעדים כיוון שלטענתה החוק לא מאפשר זאת. היועמ"ש של הרשות בעבר: "עד היום הרשות הסתדרה עם הכלים שברשותה"
07:04
03.04.12
רשות ההגבלים העסקיים החליטה לא לפעול במישור האזרחי או הפלילי נגד תנובה, אף שלדבריה היא לכאורה הפרה תנאי מיזוג, ניצלה את כוחה המונופוליסטי והיתה צד להסדר כובל.
הפרשה התרחשה לפני כחמישה חודשים וקשורה להתנהלותו של המכון למיחזור שאריות עוף (פסדים) העמק, שותפות אשר 50% ממנה שייכים לתנובה. המכון מנצל פסדים לייצור קמחים ושמן המשמשים חומרי גלם בתעשיית המזון לבעלי חיים, כאשר מאז 1994 הוא מוחזק בשותפות עם תנובה, ונחשב לאחד המתקדמים טכנולוגית בעולם.
סירוב לקלוט חומרי גלם
בשבוע שעבר פרסמה מבטח שמיר (המחזיקה 20.7% מההון של תנובה) דו"חות כספיים, ובמסגרתם מסרה פרטים על ההליכים שהתנהלו בין תנובה לבין רשות ההגבלים. לפי המפורט, בדצמבר 2011 העבירה הרשות למכון למיחזור פסדים העמק ולתנובה מכתב שלפיו המכון "עושה שימוש לרעה בכוח מונופוליסטי".
במכתב נטען שהמכון דרש למעשה מהמשחטות המספקות לו חומרי גלם שיעבדו מולו בבלעדיות כתנאי להמשך ההתקשרות. לפי הנטען במכתב המכון "הודיע למשחטות שעמן עבד כי אם לא יעבירו אליו את כל חומרי הגלם שהן מייצרות, המכון יסרב לקלוט מהן פסדים כלשהם ויפסיק ההתקשרות עמן".
רשות ההגבלים בפנייתה לתנובה ולמכון טענה כי התנהגות זו מהווה הפרה לכאורה של חוק ההגבלים העסקיים בכמה מישורים: היא מהווה לכאורה הסדר כובל, מפרה לכאורה חלק מתנאי המיזוג שאושרו על ידי בית הדין להגבלים עסקיים לעניין המיזוג בין תנובה לבין עוף הנגב (מפעל למוצרי עוף) וכן מהווה לכאורה סירוב בלתי סביר לספק שירות שבמונופולין ולבסוף - מהווה לכאורה ניצול מעמד לרעה של בעל מונופולין. בהתאם לכל אלו דרשה הרשות מהמכון להפסיק פרקטיקה זו ולהודיע על כך בכתב למשחטות.
עמדת תנובה כפי שפורטה בדו"חות הכספיים היתה כי "למכון יש טענות טובות נגד טענת רשות ההגבלים". עם זאת נכתב כי המכון "הודיע בכתב למשחטות שעמן הוא עובד כי מכתביו הקודמים בנושא קליטת פסדים מבוטלים וכי ימשיך לקלוט מהן פסדים, כולם או חלקם".
מחכים לאישור התיקון לחוק
בתשובה לפניית "כלכליסט" מדוע לא נקטה צעדים אזרחיים או מינהליים נגד המכון, מסרה הרשות כי צעדים כאלה יהיו אפשריים רק לאחר שיאושר התיקון לחוק ההגבלים המתיר לה להטיל עיצום כספי על גופים שיפרו לכאורה את החוק. "מעתה ואילך", נמסר בתגובה, "בסיועה של ועדת הכלכלה בראשות ח"כ כרמל שאמה הכהן שקידם את הצעת החוק, מקרים כאלו שיימצאו מתאימים יוכלו להיות מטופלים בעזרת עיצומים מינהליים".
עו"ד מיכל הלפרין, שכיהנה בעבר כיועצת המשפטית של רשות ההגבלים וכיום עומדת בראש מחלקת ההגבלים במשרד עורכי הדין מיתר ליקוורניק, אמרה ל"כלכליסט" כי גם ללא אישור התיקון לחוק, הרשות יכולה גם כיום לנקוט צעדים אזרחיים או מינהליים נגד גופים הנתפסים לכאורה כמפרים את החוק: "עד היום הרשות הסתדרה לא רע עם הכלים שברשותה. היא יכולה לפנות בבקשה לצו מניעה, היא יכולה גם להוציא קביעה שהתנהגות כזו היא בלתי חוקית, ויש לזה משמעות מפני שמי שנפגע לכאורה יכול להגיש תביעה אזרחית ולתבוע פיצויים, והרשות יכולה גם לנסות ולהגיע לצו מוסכם".
מתנובה לא התקבלה תגובה.
