• תפריט
דעות

חסל סדר הרפתקאות כספי הפנסיה

חסכונות הפנסיה של הציבור הם ממצבורי ההון הגדולים במשק. במקום לממן פעולות מסוכנות בשוק ההון, עליהם להיות מושקעים בתשתיות ציבוריות

עופר סיטבון 07:3403.04.12
בשני העשורים האחרונים עברה מערכת הפנסיה בישראל שינויים עמוקים שהעבירו לידי הפרט את האחריות על עתידו הפנסיוני. מורכבותו של נושא הפנסיה והעובדה שהוא אינו עוסק בטווח הקצר גרמו לכך שהדיון הציבורי בו היה דל יחסית. התמקדות בשאלות כמו האיזון האקטוארי או גיל הפרישה חשובה, אך
מסתירה את ההקשר החברתי־כלכלי הרחב יותר ואת הצורך בשילוב צורכי החוסך היחיד עם הצרכים החברתיים הגדלים.

 

כספי הפנסיה בקרנות הם אחד ממצבורי ההון הגדולים במשק. העברתם לניהול פרטי - מהלך שהובילו ממשלות ישראל בעשורים האחרונים - הכניסה שיקולי רווח לתחום זה. כך חלק לא מבוטל מכספי החוסכים לפנסיה מושקע בפעילות כלכלית שהיא בחלקה הרפתקנית ומסוכנת (כפי שהוכיחו הסדרי ה"תספורת" האחרונים). מלבד הקושי הערכי, זוהי גם בעיה כלכלית חריפה: פגיעה בכספי הפנסיות היום תטיל על הממשלה בעוד 20 שנה עול כלכלי אדיר של טיפול בפנסיונרים נזקקים.

 

כדי למנוע מציאות זו יש "להחליף דיסקט": לבנות מנגנון של ערבות הדדית בין־דורית שיעשה שימוש בכספי הפנסיה כמקור חדש למימון השקעות ציבוריות. כך, הדור הצעיר ייהנה מההשקעה בתשתיות שתמומן על ידי חסכונות הפנסיה של הדור הוותיק, בעוד שהדור הוותיק ייהנה ממחיה בכבוד במימון כספי המסים של הדור הצעיר. באופן זה תבוטא הכרת התודה של הדור הצעיר לדור הזקנים.

 

לשם כך יש לשכלל ולעדכן את מודל האג"ח המיועדות שהיה נהוג בראשית ימי המדינה, ולאפשר את הקמתן של קרנות פנסיה חדשות שיפעלו במודל של "עסק חברתי". קרנות אלו ישקיעו את כספי החוסכים בהקמת תשתיות (כמו בתי חולים ובתי ספר) עבור גופים ציבוריים (גם המדינה וגם קופות חולים או אוניברסיטאות). כעסקים חברתיים, הקרנות החדשות יסתפקו בתשואה נמוכה יותר מאשר חברות השקעה פרטיות. התשואה של הקרן תבוא מדמי השכירות עבור השימוש בתשתיות למשך תקופה המוסכמת מראש (למשל 30 שנה), שלאחריה יעבור המבנה לידי המדינה.

 

בדרך זו, כספי הפנסיות שרבים מהם מושקעים כיום במגזר הפיננסי ובאג"ח של חברות ממונפות (השייכות לא פעם לבעלי השליטה בקרנות הפנסיה) יושקעו בנכסים הנחוצים לחברה. ההשקעה בתשתיות תיצור מקומות עבודה חדשים, תגדיל את הפעילות הכלכלית היצרנית ואפשרות הבחירה של החוסכים תגדל, שכן הם יוכלו לבחור לאילו מטרות לנתב את כספם.

 

תנאי מוקדם ליישומה של רפורמה כזו הוא קיומו של שוק עבודה הוגן שיוכל להבטיח פנסיה שתאפשר קיום בכבוד. במקביל, נדרשים גם שינויים מקיפים ביחס החברתי לזקנה ובכלל זה מימון ביטוח סיעודי אוניברסלי ושילוב הזקנים בקהילה. בדרך זו, נוכל גם לשנות את השיח על הזקנה לחשיבה כיצד נוכל לאפשר לדור שהוא משכיל יותר, בריא יותר ומאריך ימים יותר מקודמיו לשמר את איכות חייו.

 

הכותב הוא עמית בכיר במכון שחרית לפוליטיקה חדשה וראש תחום מחקר במכון לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים

 

 

ספר התקציב 2017-2018 - גרסת כלכליסט 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x