אפקט הפרפר של המחאה החברתית
מה שהתחיל כחרם על הקוטג' הסתכם בתוך עשרה חודשים בפגיעה נרחבת ברווחיות חברות המזון והקמעונאות, ריסון מחירי הדלק ועידוד הרגולציה המתהדקת בשוק. את המחיר שילם גם הציבור, שתיק הנכסים שלו איבד בשנה האחרונה יותר מ־80 מיליארד שקל
מעטים בטח זוכרים כיצד פרצה המחאה החברתית בגרסה המקומית, אבל קצת לפני שנוצרו "גיבורים" כמו דפני ליף, סתיו שפיר ואיציק שמולי, החליט בחור בשם איציק אלרוב לפתוח קבוצת מחאה בפייסבוק הקוראת להימנע מקנייה של גבינת קוטג'. בתחילה התגובות היו סקפטיות, כאשר ותיקי מחאות כגון ויקי כנפו לגלגו על החרם בטענה שמחאה לא עושים מהסלון.
עשרה חודשים לאחר מכן מבינים כבר קובעי המדיניות כי המחאה לא תיעצר בגביע של קוטג' וכי השלכותיה עשויות להיות מרחיקות לכת, יהיו שיגידו אף הרסניות.
המחאה החברתית: רגב קונטס (מימין), סתיו שפיר, דפני ליף ואיציק שמולי (ארכיון) צילום: מיקי אלון
הסקטור העסקי משלם
עונת הדו"חות שהסתיימה השבוע המחישה את השפעתה של המחאה החברתית על רווחי החברות. יצרניות המזון, שנתפסו בעיני הציבור ככוח מונופוליסטי, ספגו את חיצי המחאה, שחלקם אף תורגם לחרם על מוצרי החברה.
ענקית המזון אסם פרסמה אמנם תוצאות משופרות ביחס ל־2010, אך כבר הודיעה על ביטול העלאות מחירים, הורדת מחירי מזון בסיסיים והקפאות שכר, וזאת בסביבה של עליית מחירי חומרי הגלם. ענקית נוספת, שטראוס, דיווחה על עלייה של 12% בהכנסות עם צמיחה בכל תחומי הפעילות, אך הרווחיות הנקייה נשחקה בכ־24%. גם נטו, יצרנית המזון החמישית בגודלה, הציגה נתונים דומים.
מגזר הקמעונאות ספג גם הוא פגיעה לא מבוטלת, לאחר שהמחאה החברתית גררה את הענף לתחרות מחירים בלתי מתפשרת. הורדות המחירים באזורי תחרות והעלייה בהוצאות השיווק פגעו בכל הפרמטרים התפעוליים.
הרשת של רמי לוי אמנם רשמה גידול בהכנסות וברווחיות הנקייה ב־2011 אבל הרווחיות התפעולית - מקור "הגאווה" של הרשת - ירדה ל־4.2% לעומת 5% ברבעון הקודם ו־6.4% ברבעון המקביל ב־2010. שופרסל, רשת הקמעונאות הגדולה בישראל, הציגה מצדה תמונה עגומה בהרבה.
חברות הדלק אמנם לא עלו על סדר היום החברתי, אך עליית מחירי הנפט בעולם, שהובילה לשבירת שיאים במחיר הדלק לצרכן, הגבירה את הלחץ על קובעי המדיניות, ואלה החליטו לקזז את חלקן של ספקיות הדלקים כדי למתן את כעסו של ציבור - העיקר שלא ייפגע מס הבלו המהווה כ־2/3 ממחיר הדלק. הפגיעה במרווח הדלק, שהיכתה בתדהמה את החברות בסקטור זה, לא עצרה כמובן את עליית המחירים, שכן מחיר הנפט בעולם המשיך לטפס.
לרשימת הנפגעים אתם מוזמנים להוסיף את חברות הסלולר, שנפגעו גם בעקבות שינוי מבני של התחום (בשנים הקרובות נשלם הרבה פחות על שיחות ו־SMS ויותר על שירותי תוכן), אבל לא פחות מכך בעקבות פתיחת הענף לתחרות במטרה לזכות בנקודות זכות נוספות בעידן של מחאה צרכנית. המודעות של הצרכן למחיר שהוא משלם רק הגבירה את התחרותיות, ושיעורי הנטישה הפכו נזילים יותר.
האם הפגיעה בחברות הסלולר כבר מאחורינו? לא בטוח. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מחירי התקשורת רשמו ירידה של 1.4% בלבד. הסיבה, ככל הנראה, היא העובדה כי החבילות הפופולריות בחברות הסלולר הן עדיין החבילות "היקרות" יותר, מה שמצביע על צפי להמשך ירידה בהכנסות. כניסת מפעילים סלולריים נוספים רק תגביר את התחרות בענף ותאיץ את הירידה בהכנסות. בהמשך צפויים להצטרף ל"מלחמה" גם ספקיות האינטרנט והטלפוניה הקווית.
טרכטנברג יעלה ביוקר
בלחץ המחאה הוקמה ועדת טרכטנברג, שמסקנותיה צפויות להשתקף היטב בגירעון התקציבי בשנים הקרובות. ביטול הורדת מס החברות והעלתו ל־25% בשלב זה (אנחנו מעריכים שהוא עוד יעלה בעתיד) הובילו להפחתות משמעותיות בהון העצמי של החברות, כאשר הנפגעות העיקריות הן חברות הנדל"ן המניב המקומיות וחברות הליסינג, שהשפעת ועדת זליכה עדיין יוצרת ערפל סביב עתידן.
לכך יש להוסיף גם את ירידת דמי הניהול בחיסכון ארוך הטווח שפגעה בסקטור הביטוח ואת המלצות ועדת הריכוזיות אשר פוגעות, לפחות בשלב הראשון, בחברות האחזקות.
מדו"ח בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר עולה כי צעדי המיסוי שבהם נקטה הממשלה בשנים האחרונות - הורדת המסים הישירים ומנגד העלאת המסים העקיפים - הובילו לגידול באי השוויון במשק.
תיקון העיוותים בלחץ המחאה החברתית צפוי לעלות לא מעט כסף, כאשר על פי מתווה ההוצאות שהממשלה קיבלה על עצמה ויעדי הגירעון בטווח הקרוב, נדרשת צמיחה גבוהה מאוד בשנים הקרובות.
גם בתרחיש אלטרנטיבי של העלאת יעד הגירעון ל־3% ב־2013 (יעד הגירעון ל־2013 עומד כיום על 1.5% והיעד ל־2014 עומד על 1%) ודחיית יעד גירעון של 1% ל־2016, נדרש קצב צמיחה של יותר מ־5% בשנים הקרובות, מה שלא נראה סביר כיום. לאחר שנים על עמידה עודפת ביעדי הגירעון וירידה ביחס חוב־תוצר שהפכו למקור גאווה לאומית, נראה כי ישראל תציג נסיגה בשנים הקרובות.
רגע לפני תקופת בחירות, המלחמה על קולו של הבוחר תדרדר, ככל הנראה, את מצבה הפיננסי של ישראל, כאשר לאחר הבחירות ייאלצו "הנבחרים" להתמודד עם מציאות שתכלול קיצוצים והעלאות מסים.
כוחה של המחאה החברתית יקשה על העלאות מסים עקיפים כגון מע"מ, מה שיוביל לעלייה במסים ישירים בעיקר ברמת החברות.
העלאת המיסים הישירים נחשבת למדיניות הפוגעת בצמיחה יותר ממסים עקיפים, ובמקביל מדכאת אינפלציה (בניגוד למסים עקיפים) כי היא פוגעת בהכנסה הפנויה של הצרכנים ובשורת הרווח של החברות ומובילה אותם להקטנה של הביקושים.
בחברת הדירוג S&P לא ראו את השפעת המחאה החברתית. רק השנה עלה דירוג האשראי של ישראל, בשנה שבה מדינות וחברות סובלות בעיקר מהורדות דירוג, מה שמעיד עוד יותר על השיפור הניכר במצבה הפיננסי של ישראל.
בסוכנות הבינלאומית הדגישו את חשיבות הריסון התקציבי והירידה ביחס חוב־תוצר ואף כתבו כי היו שוקלים העלאת דירוג נוספת לולא המצב הגיאו־פוליטי. ב־S&P ציינו בדו"ח כי הם מעריכים שהמחאה החברתית לא תשפיע על המדיניות הכלכלית האחראית של הממשלה והשמירה על המשמעת התקציבית.
בשלב זה נראה כי באוצר לא מתרגשים יתר על המידה מהשפעת המחאה, כאשר תחזית גיוס הכספים שלהם לשלושת החודשים הקרובים אפילו היתה נמוכה מעט לעומת הרבעון הקודם. בהמשך אנו מעריכים כי לא יהיה מנוס מהגדלת קצב ההנפקות בעקבות גידול בגירעון התקציבי.
תשואת חסר בתל אביב
ב־12 החודשים האחרונים הציגו המניות בתל אביב תשואת חסר של כ־20% ביחס למדדים במערב. את החלק הארי של הפער אנחנו מייחסים להידוק הרגולציה, שהואץ בעקבות המחאה החברתית.
וכך, מחאת הקוטג', שהחלה כהתגרות בענקית המזון המקומית, סיימה שלב ראשון במערכה בהפסד של קרוב ל־80 מיליארד שקל בתיק הנכסים של הציבור. החישוב פשוט: תיק הנכסים עומד על 2.5 טריליון שקל, ומתוכו 16% מושקעים במניות. קיזוז של 20% מהחלק המנייתי מסתכם לסכום של 80 מיליארד שקל.
מדוע זהו השלב הראשון? כפי שאנו חוזרים וכותבים בחודשים האחרונים, המחאה תחודש וככל הנראה הפעם בגרסה "קשה יותר".
באשר לאג"ח הממשלתיות, לאחר עשור של עודף פדיון (גיוס נטו שלילי), נראה כי השנה עשויה להפתיע לרעה כאשר הממשלה תיאלץ להגדיל את קצב הגיוסים, מה שיתמוך בירידת המחירים.
השורה התחתונה: חידוש המחאה החברתית עלול להחריף את הפגיעה בסקטור העסקי ולהגדיל את הגירעון. ההערכה היא שהממשלה תגדיל את קצב הגיוסים באג"ח הממשלתיות, מהלך שעשוי לתמוך בירידת מחירי איגרות החוב.
הכותב הוא מנהל מחלקת מחקר ואסטרטגיה באקסלנס נשואה
