התפקיד של הנגיד
סטנלי פישר שכח לאחרונה מהו תפקידו - לדאוג לכלל המשק
רבים נוטים לחשוב בטעות שהתפקיד המרכזי של נגיד בנק ישראל הוא לדאוג ליציבות הבנקים. זוהי כמובן טעות נפוצה. אחד מתפקידיו החשובים של הנגיד הוא לשמש כיועץ כלכלי לממשלת ישראל. העניין הוא שלאחרונה גם הנגיד שכח את תפקידו כמי שאמור לדאוג לכלל המשק. דוגמה מייצגת לכך הייתה הופעתו האחרונה של הנגיד פישר בוועדת הכלכלה.
בדיון הגן פישר על הבנקים. הוא יצא כנגד הטענות שהריבית הבנקאית בישראל גבוהה מדי ביחס למדינות המפותחות בעולם. פישר טען במרץ כי הלחץ על הבנקים להוריד עלויות ולהוזיל את הריבית והעמלות שהם גובים מהציבור עלול לפגוע ברווחיותם ולפגוע ביציבותם.
מדיניותו זו של פישר עלולה לגרום למצב שבו ישראל תהפוך לבנקים עם מדינה (במצב לא כ"כ טוב...) במקום מדינה עם בנקים (במצב טוב). פישר "שכח" שכאשר הוא מעלה את הריבית במשק באופן משמעותי – הוא יוצר קשיים אמיתיים למגזר העסקי ואף למשקי הבית. ריבית זו, הגבוהה ביחס לקיים בעולם, היא גורם מפריע לצמיחה וליכולת ההישרדות של המשק לעומת המשבר הפיננסי והכלכלי בעולם.
אולם הנגיד לא הסתפק בכך. לאחרונה הוא החריף את לחצו על הבנקים לצמצם עוד יותר את מתן האשראי לציבור העסקים ומשקי הבית, וזאת באמצעות דרישה שדווקא עכשיו על הבנקים להגדיל את יחס הלימות ההון שלהם, ואף הגבילם במתן אשראים. אשראי הוא משאב כלכלי לכל דבר ועניין.
ואכן, כצפוי, מדיניות מחנק האשראי של נגיד בנק ישראל פגעה קשות קודם כל במגזר העיסקי: קבלת או הארכת אשראים בבנקים הפכה למשימה קשה יותר עבור העסקים. משבר מימוני זה הוביל למצב שאנו רואים מדי יום יותר ויותר חברות ועסקים נכנסים לקשיים. אין ספק שמדיניות בנק ישראל בעניין זה הובילה את המשק בישראל למיתון ולמשבר בלתי נמנע.
לצערנו, רק בעקבות הביקורת של הקהילה העסקית, שנאנקה תחת העול, החליט בנק ישראל, ברגע האחרון, להגמיש במקצת את כללי העלאת הלימות ההון של הבנקים ולהקל על לוחות הזמנים ליישומם, וטוב שכך.
ישאל השואל – אולי לא הייתה לנגיד ברירה, ועליו להגן על מערכת הבנקאות מפני קריסה? ובכן, המציאות היא שאין כיום שום חשש ממשי לקריסה או לקשיים של הבנקים בישראל. יעידו על כך הדו"חות השנתיים שפורסמו השבוע. הם הצביעו על רווחיות גבוהה של הבנקים. נהפוך הוא - דווקא כניסתם של אלפי עסקים לקשיים עלולה לסכן את יציבות הבנקים. במדינות אחרות ברחבי העולם הבינו כי בתקופות משבר שכאלו יש לבצע הרחבה ולהקל על מצוקת המימון ולהפחית את הריבית ואת עלויות המימון.
אולם מדיניות בנק ישראל לא עצרה רק בעצם מתן האשראי – אלא גם בגובה הריבית. לעניות דעתי, גם הריבית הבסיסית הנקבעת על ידי בנק ישראל הינה גבוהה מידי לתקופת המשבר הנוכחי. העלייה הצפויה במחירים במשק אינה נובעת מביקושים מוגברים אלא מעליית תשומות הייצור, כמו למשל העלייה במחירי האנרגיה והשפעתם.
כמובן, מבחינה כלכלית חיוני לעודד את הצמיחה ואת יכולת ההישרדות של העסקים בתקופה זו. כך גם לגבי החובה להקל על הציבור הרחב ומשקי הבית המתמודדים כיום עם עלייה דרמטית בעלות הקיום והמחיה החודשית. קיימת סתירה פנימית במדיניות בנק ישראל, שמחד טוען כי המחאה החברתית חשובה וכי יש להיות קשוב לה, ומנגד ממשיך להכביד את נטל המימון הכבד על הציבור ועל המגזר העסקי גם יחד.
נגיד בנק ישראל ייטיב לעשות אם ישנה את מדיניותו באופן חד, שכן אנו מצויים בעיצומו של משבר כלכלי, ויש לחפש כל דרך כדי להקל על מחיר האשראי, על מצוקת המימון של המגזר העסקי ועל עלויות הקיום של הציבור הרחב. ויפה שעה אחת קודם.
הכותב הוא השותף המייסד של משרד עוה"ד ד"ר שלמה נס ושות'
