דן מור: "יש לי ספקות רבים וחשדות מבוססים שלא נפלתי במקרה"
חצי שנה אחרי שפרש מכס השיפוט בעקבות חקירת רשות המסים, דן מור עורך חשבון נפש עם מערכת המשפט ובוחן את התהליכים שהובילו לפתיחת התיק: "הרשויות ספגו ממני ביקורת חריפה. זה לא עזר לי כשעלו טענות נגדי"
"יש לי ספקות רבים וחשדות, ובסיס לחשדות האלה, שלא נפלתי במקרה, שלא פתאום עשו ביקורת בספרים שלי, שלא עליתי בגורל והמחשב הוציא את המספר שלי ולך תוכיח שאין לך אחות", אומר השופט בדימוס דן מור, בנוגע לתיק שנפתח נגדו על עבירות מס והסתיים לא מזמן בתשלום כופר. "עם כל מי שהתייעצתי - עו"ד בתחום המסים, שופטים בכל הדרגות ועו"ד פליליים - כולם אומרים לי 'עשו לך עוול, אתה פעלת בתום לב וניצלו את המצב כדי לפגוע בך'".
מור טוען כי "היו ניסיונות גם מהפרקליטות ורשות המסים להוציא אותי מלדון בתיקים שלהם. היו גם פניות לנשיאה של בית משפט השלום. ואני תוהה אם בדיוק בתקופה שבה נתתי פסקי דין קשים מבחינתם וביקורת הן על פרקליטות מיסוי וכלכלה והן על חוקרים – בדיוק בתקופה הזו מישהו עושה ביקורת על התיק שלי ואחר כך זה מתגלגל לאותם אנשים שבאו אליי בטענות. דווקא הם מחליטים על גורלי ולא משאירים לי שום אפשרות אלא להבין שעדיף שאני אפרוש ולא אכנס למאבקים".
למור רגשות אמביוולנטיים כלפי רשויות החוק בישראל. מצד אחד הוא כועס - על התיק שנפתח נגדו, על הערעורים החוזרים והנשנים של הרשויות שסירבו לקבל את פסיקותיו המתקדמות ועל האקורד הצורם שבו הסתיימה כהונתו כשופט לאחר שנים רבות במערכת. מנגד, הוא עדיין אוהב את מערכת המשפט שעליה גדל, מעריך את הידע שצבר וחושב שהוא עוד יכול לתרום לעשייה הציבורית בזכות ניסיונו הרב.
במהלך כהונתך הלכת פעמים רבות נגד הרשויות והן ערערו על פסקי דין רבים שנתת. מדוע אימצת גישה זו?
"גדלתי בבית עם אבא עו"ד. קראנו בזמנו את הסיפורים של פרי מייסון (גיבור סדרת ספרי בלשות מאת ארל סטנלי גרדנר, שלא בוחל בתחבולות משפטיות כדי להביא לאמת וצדק - ה"ק), למדתי משפטים ונכנסתי לפרקליטות. כמדינה צעירה ונבנית, הגישה היתה שמערכת בתי המשפט צריכה לעזור להשליט סדר. עם השנים הנושא של זכויות האזרח הפך לחשוב יותר. אני כשופט חושב שצריך לשמור על החוק ולא להשליט סדר".
"במחוזי סברו שאני יותר מדי ליברלי"
מור מתגאה במיוחד בתיק אברהם בן חיים, שקיבל החודש את אישור בית המשפט העליון. הנשיאה היוצאת דורית ביניש קבעה בפסק דין תקדימי ודרמטי את גבולות המותר והאסור בחיפוש משטרתי, בהתאם לפסיקתו של מור בבית משפט השלום, שזיכה את בן חיים מכל אשמה.
"בן חיים הלך לתומו בתחנה המרכזית כשניגשו אליו שוטרים, עשו עליו חיפוש בניגוד לחוק ומצאו עליו סכין", מספר מור על פסק דינו. "זו עבירה מאוד חמורה שעונשה חמש שנות מאסר, אבל אנשים לא מחזיקים סכין רק למטרות פליליות. אני לא רוצה שמישהו יטייל ברחוב ושוטרים יוכלו לעשות אצלו חיפוש בניגוד לחוק. אני זיכיתי את בן חיים והמחוזי הרשיע, כי הגישה שלו היתה מאוד שמרנית וסברו שם שאני יותר מדי מתקדם וליברלי. העליון דווקא קיבל את העמדה שלי והפך אותה לחלק מההלכה".
אתה חושב שהעימות עם הרשויות הוא מה שהוביל בסופו של דבר לאישומים נגדך?
"שאלה קשה. רשויות כמו המשטרה ורשות המסים ספגו ממני ביקורת, לפעמים חריפה. זה לא עזר לי כשעלו כל מיני טענות נגדי. אני בהחלט חושב שהייתי בסדר ולא עברתי שום עבירה ובוודאי לא העליתי על קצה מחשבתי לפני עשר שנים, כשקרו הדברים, שמישהו יחשוב שעשיתי משהו בניגוד לחוק. יש אנשים בפרקליטות המדינה שחשבו אחרת. בעצת מיטב עורכי הדין, וגם שופטים שהתייעצתי איתם, החלטנו לא להביא את העניין למשפט".
מדוע?
"האמנתי באמונה מלאה בצדקתי וחשבתי שזה לא יאה ולא נאה, כפי שהתבטא עורך דיני פיני רובין, ששופט יתחיל לנהל משפטים מול שופטים אחרים. אם הייתי יוצא זכאי מיד הטוקבקיסטים היו כותבים 'השופטים לא ירשיעו את חברם'. מנגד, מספיק ששופט אחד היה כותב 'הוא זכאי אבל חבל שפעל כך ולא אחרת', וכבר היו עושים מזה מטעמים ואף אחד לא היה אומר לי סליחה כשהייתי מזוכה".
סיבה נוספת שמור לא רצה להגיע למשפט היתה הקושי האישי הכרוך בניהול משפט: "אם אצטט את עו"ד וינרוט, שאמר אחרי הזיכוי 'אני לא חייתי. הייתי בטוח בחפותי ולמזלי היתה לי אפשרויות לקחת את מיטב עורכי הדין. ועדיין לא ישנתי בלילות'. במקרה שלי היתה אפשרות שכנראה התביעה הבינה שהקייס שלה לא כזה חזק. אז הם הסכימו לתוצאה שלי היה קשה איתה. זה נגמר בכופר והם לא הלכו לכתב אישום".
לדבריו, כלל לא האמין כי הדבר יגיע לכתב אישום: "הייתי בטוח שכבר בחקירה השוטרים יבינו את הטענות שלי ויפילו את העניין, וזה לא קרה. ואז הגיע פרקליט המדינה וגם הוא חשב שלא פעלתי בסדר. חשבתי שאם אני בן 67, ובגיל 70 חייב לפרוש, אז במשך שלוש השנים הללו בין כה וכה לא אתעסק בשיפוט אלא במשפט נגדי. אז עדיף לסיים את העניין".
"קיבלתי תמיכה אפילו משופטים עליונים"
אתה מרגיש שסיימת את הכהונה בבית המשפט באקורד צורם?
"מה לעשות? לא רציתי לצאת זכאי. מי רוצה לצאת זכאי? זה לפעמים עולה ביוקר - נפשית, רגשית, כספית. וגם זה היה פוגע במערכת. יש לי ביקורת עליה, אבל הייתי חלק ממנה ואני חושב שהמערכת המשפטית שלנו היא המערכת הכי פחות גרועה שאני מכיר".
קיבלת תמיכה?
"בהחלט. קיבלתי תמיכה אפילו משופטים עליונים, גם באופן ישיר. היתה לי תמיכה אוהדת של המערכת, אבל מה השופטים יכולים לעשות - ללכת לחוקרים ולפרקליטות ולהגיד להם 'אתם טועים, תחשבו עוד פעם'? שופטים לא יעשו את זה, שופטים שותקים. יש עלינו ביקורת ואנחנו לא יכולים להגיב אלא בפסקי דין".
שילמת מחיר נוסף על הליכה נגד המערכת?
"שואלים למה אנשים מסוימים מתקדמים במערכת ולמה אחרים לא מתקדמים - אמיר אורן מהארץ כתב לא מזמן שהמערכת צריכה את הבנדיטים, אלו ששואלים שאלות והם עצמאים ויש להם מחשבות משלהם. הם אלו שמפרים את המערכת. אבל בעצם לאנשים האלה קשה להתקדם כי המערכות הן שמרניות. אבל יכול להיות שלא קודמתי גם מסיבות אחרות. מישהו פעם שאל אותי 'אם יש לך שלד בארון, איך אתה מעז לתקוף את כולם?'. עניתי לו שאף פעם לא חשבתי שיש לי שלד בארון. ושכתבתי את מה שאני מאמין בו".
רשויות החוק מסמנות אנשים?
"אני לא חושב, למשל, שהן סימנו את וינרוט או מישהו אחר. אבל הביקורת שלי היא שכאשר מגיע אליהן חומר חקירה והן יכולות לחקור אדם חשוב, איש ציבור או עורך דין ידוע - אז הן שמחות לעשות זאת. הן חושבות שבכך הן מונעות אפליה. ברגע שהתיק שלי הגיע לאן שהגיע היה לי ברור שלא יעשו לי הנחות, אלא להפך. לעבוד על תיק נגד אדם מכובד ובעל עמדה זה חשוב להתקדמות של כל פרקליט".
"לא קל לעזוב את המקצוע"
מהי הבעיה העיקרית שעמה מתמודדת מערכת המשפט היום?
"בעיה קשה היא ח"כים שמנסים לפגוע בשלטון החוק ובשיטה שגאוותנו היתה עליה, משיקולים שאינם מקצועיים. כך לדוגמה, באים ח"כים ורוצים להגדיל את סכום הפיצוי בתביעות לשון הרע ללא הוכחת נזק. בכך הם רומזים לעיתונות להיזהר וזוהי פגיעה גסה בחופש הביטוי. אותו דבר לגבי הרעיון ששופטים ייבחרו אחרי שימוע בוועדות הכנסת. כאן זה לא ארה"ב, כאן עשה המחוקק מאמץ עילאי להוציא את בחירת השופטים מהמשחק הפוליטי".
מה אתה עושה היום?
"מקצוע השיפוט הוא לא רק משרה, הוא דרך חיים. שופט הוא שופט 24 שעות ביממה, והוא צריך לחשוב איך הוא מתנהג גם מחוץ לבית המשפט. הוא חושב על תיקים וקורא. בגיל מסוים אין ברירה, יוצאים לפנסיה. עכשיו אני חושב
שאני יכול לנצל את הידע והניסיון שלי הן לייעוץ למשרד כמו גולדמן והן בתחום אחר שהתחלתי לעסוק בו - בוררויות וגישורים. התנדבתי לשתי עמותות רציניות שנותנות עזרה בכל מיני תחומים. יכול להיות שבהמשך דרכי אחזור למערכת ואשב בוועדות ציבוריות".
ומלבד המקצוע?
"אחרי 40 שנים ומשהו שבהן עובדים ללא הפסקה, מותר להתפנק. אפשר לתכנן נסיעות לחו"ל לא רק בפגרה, אפשר להוציא את הנכדים מבית הספר. יש גם את הדברים האלה".
מרשות המסים נמסר בתגובה: "מפאת הכבוד שרשות המסים רוחשת למוסד המשפט אין בכוונתנו להיגרר לטענות ולהשמצות שמועלות על ידי השופט לשעבר דן מור. הרשות פועלת ותמשיך לפעול על פי חוק. מטבע הדברים, לאור הרגישות הרבה שהיתה סביב החקירה של השופט לשעבר, כל התנהלות החקירה, עד למיצוי ההליך הפלילי, לוותה על ידי פרקליטות המדינה והיועמ"ש, שכידוע בסיומה החליט השופט לשעבר להמיר את ההליך הפלילי בכופר כסף".
ממשרד המשפטים נמסר: "אין לנו מה להוסיף מעבר לתגובה שהועברה מרשות המסים".
