להשאיר את ארה"ב בריאה

ארה"ב עברה תקופה קשה של התערבויות ושיקום מאז שהמשבר הכלכלי שפרץ ב־2008 שלח אותה למה שניתן להקביל לחדר מיון כלכלי. מאז היא עברה מיחידת הטיפול הנמרץ לחדר ההתאוששות, ולאחרונה היא שוחררה מבית החולים. אולם השאלה העומדת כרגע היא לא רק אם ארה"ב יכולה לשוב ללכת, אלא אף אם ביכותה ללכת מהר או אף לרוץ. התשובה לשאלה הזו תשפיע עמוקות על סיכויי ההתאוששות של הכלכלה הגלובלית.

קל לשכוח היום עד כמה קשה היה מצב העניינים ברבעון הרביעי של 2008 וברבעון הראשון של 2009. לאחר שסבלה ממה שכלכלנים מכנים "עצירת פתע", חלקים רבים בכלכלה האמריקאית קרסו לתוך עצמם או חדלו לפעול. אם להמשיך במטפורה הרפואית, המצב איים אפילו על האיברים החיוניים בגופה של הכלכלה.

הפעילות הכלכלית קרסה והאבטלה נסקה; האשראי הפסיק לזרום; הבנקים עמדו על סיפה של פשיטת רגל והלאמה; המסחר הבינלאומי הופרע; ההכנסה וחוסרי האיזון בהון החמירו; ותחושה חובקת־כל של פחד וחוסר ודאות התנחלו במעט המקומות שעוד נותרו בכלכלה ומנעו מאותם המקומות להעסיק עובדים חדשים, להשקיע או להתרחב.

התנאים הקשים הללו דרשו צעדים דרמטיים, וזה בדיוק מה שהכלכלה קיבלה בדמות תמריצים פיסקאליים חסרי תקדים ומדיניות אקטיביסטית מצד הבנק הפדרלי המרכזי.

בעודם מתערבים בכלכלה, מקבלי ההחלטות האמריקאים קיימו התייעצויות רציפות עם עמיתיהם ברחבי העולם, והאיצו בהם לנקוט צעדים דומים. אלה מצדם קיבלו את העצה, והחלה אחת מתקופות התיאום הכלכלי הפורות ביותר בהיסטוריה, תוך שהיא מערבת שווקים מפותחים ומתעוררים גם יחד.

עבור רבים, הפסגה הכלכלית שהתקיימה בלונדון ב־2009 סימנה את הרגע שבו הגיחה ארה"ב מעבר לפינה. השינוי היה כל כך ניכר עד כי מקבלי החלטות רבים נפלו במלכודת של פיזור תחזיות חיוביות, תוך שהם נשענים על ההיסטוריה האמריקאית שהוכיחה דינמיות ועמידות לנוכח אתגרי שפל בעבר, רק כדי למצוא את עצמם ניצבים מול תהליך התאוששות מורכב ורב־סתירות. אפילו היום, מדגישה ההתאוששות בארה"ב את היקף חולשת המבנה הכלכלי כולו.

ארה"ב היא עדיין העוגן

בכך שהורידו את הסיכון שבהידרדרות בחזרה למיתון, כלכלת ארה"ב מסוגלת היום לנוע בכוחות עצמה, גם אם בהססנות. ההתמוטטות המחרידה בשוק העבודה פינתה את מקומה לעליות חודשיות מתונות בנתוני התעסוקה, גם אם עדיין מדובר בנתונים צנועים מדי מכדי להיחשב לשיפור של ממש. פעילות הייצור הואצה, בחלקה הודות לנסיקה ביצוא. נדמה גם כי שוק הדיור מתקרב לתחתית מוחשית, הצרכנים נהנים מגישה נוחה יותר לאשראי, וחברות - החשות בכל אלה - מתחילות להתפרק ממצבורי המזומנים העצומים שצרבו מטעמי זהירות בתקופה האחרונה.

בהינתן שארה"ב נחשבת עדיין לכלכלה הגדולה ביותר בעולם ולעוגן של מערכת הפעילות המוניטרית, לרווחתה יש השלכות מרחיקות לכת על כל דבר כמעט. לפיכך, אין זה מפתיע שההתאוששות בארה"ב עזרה להשרות טון רגוע וקונסטרוקטיבי יותר ברחבי העולם, זאת חרף העובדה שגוש היורו מתמודד עם משבר חובות במדינות הפריפריה שלו, והשווקים המתעוררים נמצאים בהאטה ספירלית.

בנוסף, גם הפוליטיקה משחקת בדינמיקה הזו תפקיד חשוב. השיפור הכלכלי הנוכחי כבר סייע לסיכויי ההיבחרות מחדש של הנשיא ברק אובמה, זאת לאור מערכת הבחירות המקדימות המפצלת והיקרה של יריביו הרפובליקנים.

הבעיה היא שתחושת ההקלה עכשיו עשויה - במידה גבוהה של ודאות - ללכת רחוק מדי. אסור לתת לחדשות הטובות של היום להאפיל על הרפורמות המבניות שמצריכות טיפול קרוב וארוך טווח בעתיד. אחרי הכל, הכלכלה האמריקאית טרם חזרה למיצוי כוחה, היא פגומה מדי מכדי לספוג תנועה קדימה מהירה מדי והיא עדיין מתמודדת עם ההשלכות של הטיפול שהיא קיבלה עם פרוץ המשבר.

לחנך מחדש את הממשל

כדי לשמור על ההתאוששות לשנים רבות, יש להעביר רפורמות רציניות ומתואמות שישפרו את האופן שבו ארה"ב מחנכת את אזרחיה, משקיעה בתשתיות שלהם ומשפרת את שוק הדיור ואת כל האופן שבו המערכת התקציבית שלהם מתפקדת.

לשם התחלה, אני לא רואה שום דרך שבה יוכל הממשל להתמודד עם ה"צוק הפיסקאלי" שמתקרב אליו בדמות הצטמקות פוטנציאלית של 4%–5% בתמ"ג בעקבות האופן התקוע שבו מתנהלת הפוליטיקה המקומית בתקופה שלפני הבחירות. כדי לגבש אחת, על המעמד הפוליטי לחדול מהריבים הקטנוניים שכמעט שלחו את ארה"ב בחזרה למיתון ב־2011, תוך שהם מעלים ספקות חמורים באשר ליכולתה לשלוט.

מחירי הנפט המזנקים גם לא תורמים במיוחד לדינמיקה הזו. אחרי שכבר זינקו בעקבות הדאגות הגיאו־פוליטיים סביב איראן, כעת משנים מחירי הנפט את הרגליו של הצרכן האמריקאי, תוך שהם מערערים את ביטחונו, מרעים את מאזן התשלומים של המדינה ומגבילים עוד יותר את גמישותם של מקבלי ההחלטות.

יתרה מזאת יש את אירופה, שעדיין לא התגברה על בעיות החוב והצמיחה שלה. כמו מדינות אחרות, גם על אירופה להמשיך בחיזוק חומות האש שלה במטרה להגביל את פגיעותה למה שעדיין נתפס כקומפלקס של משבר החוצה את חופי האוקיינוס האטלנטי.

עדיין אי אפשר להבטיח את שיקומה המלא של כלכלת ארה"ב. כדי שהדבר יצליח, יש להגיע לתערובת של ביטחון בדרך, זהירות ומזל. אולם כאשר יגיע הרגע, ובו הכלכלה האמריקאית תוכל להכריז על יציאתה מהמשבר, היא תמצא את עצמה במצב הרבה יותר טוב שיאפשר לה לשלם את חשבון בית החולים שבו אושפזה עד כה.

הכותב הוא מנכ"ל קרן פימקו ומחבר הספר "כששווקים מתנגשים". פרוג'קט סינדיקט 2012, מיוחד ל"כלכליסט"