עיני מכשיר את הפרטת הרכבת

שר התחבורה, ישראל כץ, הכריז בראשית חודש מרץ על כוונתו לפעול לפירוק הרכבת. כעת מצפים הכל לעימות חריף בין וועד עובדי הרכבת לשר. ואולם, על פי כל הסימנים אפשר להעריך, ששוב, יהיה זה יו"ר ההסתדרות עופר עיני שישיג הסכם בין הצדדים. עיני הוא אמן הפתרונות קצרי הטווח. לטווח ארוך משמעות ההסכם שגיבשו כץ ועיני - הרס שירות בסיסי ופגיעה בעובדים ובציבור.

המחלוקת בעניין הרכבת מתמקדת בתוכנית ההפרטה. בשנים האחרונות משקיעה הממשלה כמאה מיליארד שקל בפיתוח תשתיות והוספת קווים כולל חשמול הרכבת. השקעה אדירה זו אמורה, לשיטתה של ממשלת נתניהו, להתבצע תוך כדי העברת השליטה לסקטור הפרטי.

10 שנים אחרי שהניסיון להפרטת הרכבת בבריטניה נכשל כשלון חרוץ, מנסה ממשלת ישראל לשחזר את הרפתקת ההפרטה של מרגרט תאצ'ר. גם כאן התירוץ הוא כמובן ועד העובדים הלוחמני. גילה אדרעי, יו"ר ועד הרכבת משמשת כיום כ"איש הרע", רק בגלל שהיא מנסה לעצור את גלגלי ההפרטה.

עופר עיני וישראל כץ (ארכיון) צילום: אוראל כהן

אלא שבמקום לזכות בגיבוי היא מוזזת משולחן המו"מ על ידי עיני. השיטה של עיני נראית מתואמת לגמרי עם שר התחבורה. כץ יוזם פרובוקציה נגד הועד; הועד משבית את הרכבת; עיני מתייצב בבית הדין לעבודה ומודיע שהוא ינהל את המו"מ. כך קרה בקיץ שעבר ושוב בפברואר כאשר הודיע כץ על הסכם חד צדדי למיקור חוץ של אחזקת קרונות.

בית הדין לעבודה אפשר לשר כץ וליו"ר עיני לשאת ולתת על פתרון. ואכן בראשית מרץ הגיעו השניים, למתווה הכולל הסכמה של ההסתדרות להעברת מרכיבים מרכזיים של שליטה על הרכבת, קווי המסילה והתחזוקה לידיים פרטיות. כדי לנטרל את התנגדות העובדים הצפויה למתווה סוכם כי על תוספות שכר של 25% לעובדים הוותיקים וכן על מתן מענקים.

כאשר הבין עיני שהועד מתנגד למתווה, שפרושו הפרטה בשלבים, ודורש שינויים הוא ביקש ארכה להמשך המו"מ. כץ מצידו מיהר לתקוף את הועד ואיים לסגור את הרכבת. עיני רוגז על כץ. אבל בהודעת הביקורת שלו הוא מאשר "ששני הצדדים מדווחים על התקדמות, המחלוקות לא גדולות וכבר מתחילים להגיע למתווה מוסכם על שני הצדדים".

הודעה זו מגלה את האמת. עיני עושה כאן שימוש באיומים של כץ כדי להביא להכפפת הועד למרותו. אם לא תקבלו את המתווה שלי, רומז עיני, תהיו אחראים לסגירת הרכבת. כמו בשביתת העובדים הסוציאליים לפני שנה, עיני מועל בתפקידו כמנהיג העובדים, ומנצל את קשריו עם הצמרת הפוליטית, כדי להכתיב לעובדים הסדר שתואם את צרכי ההון. כזכור, העובדים הסוציאליים דחו את המתווה שגיבש עיני עם האוצר. עיני לא ויתר, ודאג להעביר את הנושא לבית הדין לעבודה, שם, תחת מכבש לחצים, הוא כפה על האיגוד להסכים למתווה שלו שקבר את העוסים ל4 שנים.

במקום להבטיח שהשקעות של מיליארדים מכספי הציבור ישמשו ליצור אלפי מקומות עבודה ולהציב סדר יום אלטרנטיבי מקדם עיני שוב הסכם שמשרת את בעלי ההון ומאפשר להעביר את הרכבת לידי הטייקונים, תוך הפיכת עובדי הרכבת לקבוצה נוספת של עובדי קבלן.

הכותב הוא מנכ"ל ארגון העובדים מען