יש לנו איתות מקרן המטבע
היעד המרכזי החדש של בנק ישראל, גם על פי כלכלנים זרים, יהיה להשיג אינפלציית אמצע של 2%
מתחילת הקיץ אמנם המדד נותר ללא שינוי, אבל בארבעת החודשים האחרונים כבר מצביעה מגמת האינפלציה, המנכה השפעות עונתיות, על קצב עליות מחירים שנתי של 2.6%
מצב כזה נרשם אצלנו לאחרונה רק ב־1963: מדד פברואר שפרסמה הלמ"ס בסוף השבוע יצר רצף של שלושה מדדים ללא שינוי. בפועל, משך הזמן שבו האינפלציה עצרה למעשה מלכת ארוך יותר, וחוזר עד יולי 2011. אולם אין סיבה למהר לשמוח. משק שבו המחירים אינם עולים הוא בדרך כלל משק במצב של קיפאון, ללא עלייה בביקושים. מסיבה זו מדינות רבות בעולם, ובהן גם ישראל, מגדירות יציבות מחירים כאינפלציה שנתית של 1%–3%.
מה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה
אבל האמת היא שגם אין בעצם חשש מגלישה של המשק לאזור המסוכן. התייצבות האינפלציה סביב נקודת האפס אינה מעידה על קיפאון בפעילות המשק, וגם לא על ניצחון המחאה. מתחילת הקיץ אמנם המדד נותר ללא שינוי, אבל בארבעת החודשים האחרונים כבר מצביעה מגמת האינפלציה, המנכה השפעות עונתיות, על קצב עליות מחירים שנתי של 2.6%.
נוסף על כך, האינפלציה האפסית בשמונת החודשים האחרונים אינה אומרת בהכרח שמה שהיה הוא שיהיה. האינפלציה הצפויה ל־12 החודשים הבאים, שאותה מחשב בנק ישראל כממוצע התחזיות של האנליסטים השונים במשק, דווקא עלתה לאחרונה ומסתכמת כעת ב־2.4% - בין היתר על רקע הציפיות להמשך העליות במחירי הנפט בעולם ובמחירי השכירות כאן. לשלושת החודשים הקרובים צופים אותם אנליסטים עלייה מצטברת של 1%.
בתחילת השבוע הבא תתכנס הוועדה המוניטרית של בנק ישראל לדיון הריבית החודשי. במהלכו יהיה על חבריה לשנן את העצה שנתנה להם בחודש שעבר משלחת קרן המטבע הבינלאומית. "חוק בנק ישראל החדש קובע בצדק כי האינפלציה היא היעד המרכזי עבור הבנק", נכתב בדו"ח על כלכלת ישראל, "וכדי להשיג יעד זה, צריך לשים דגש על נקודת האמצע של טווח יעד האינפלציה כמטרת המדיניות".
משפט חשוב זה מתייחס למדיניות הריבית שהנהיג הנגיד פישר במשבר האחרון. המשמעות של יעד אינפלציה שנתי של 1%–3% היא למעשה אינפלציה רצויה של 2%. אבל פישר, שהעדיף לתמוך בפעילות במשק, נמנע במתכוון
מהעלאות ריבית גדולות, וניהל את האינפלציה בסמוך לגבולו העליון של תחום היעד.
המאבק שחוזר לקדמת הבמה
מה שמאותתת קרן המטבע לבנק ישראל הוא לכן פחות או יותר זה: עכשיו, אחרי שהרע מאחורינו, חוזר המאבק באינפלציה לקדמת הבמה. וכדי לנהל אותו כמו שצריך, חייבים לשמור על האינפלציה סביב רמה של 2%, ולא בסמוך לרמה של 3% כפי שעשיתם לפני שנתיים.
את זה מכירים היטב גם חברי הוועדה המוניטרית. לכן המסקנה המתבקשת היא שהם יחליטו לא להפחית את הריבית לאפריל, ולהשאיר אותה ללא שינוי ברמה של 2.5%. גם אם אנחנו נמצאים, כאמור, כבר שמונה חודשים במצב של אפס אינפלציה.
