דרוש: מדד מחירים השוואתיים לצרכן
כמו שליצרן יש זכות להחליט החלטות בדמות מחירי היצף ואפליית מחירים באיזורים גיאוגרפיים שונים, כך גם לצרכן יש את הזכות והרשות להחליט החלטות אודות קנייה ואי קנייה, המתבססות על נתונים אמינים ומסודרים יותר של מחירי מוצרים ושירותים
08:1516.03.12
על רקע הפירסומים התדירים, המתייחסים להשוואות של מחירי מוצרים שונים בארץ ובחו"ל, מוצע כי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תישקול פרסום חודשי מסודר של השינוי במחירי סל המוצרים בארץ בהשוואה לסלי מוצרים מקבילים בחו"ל, למשל לאלה של מדינות ה-OECD, או כל קבוצת מדינות אחרת.
ההשוואה
בשנים האחרונות אנו עדים, ללא כל ספק, לחוסר התאמה משמעותי ביותר בין תחושות הציבור בנוגע ליוקר המחייה בישראל, לבין נתוני מדד המחירים לצרכן, המתפרסמים אחת לחודש על ידי הלמ"ס. מצד אחד מרגיש הציבור בטבעת החנק, בדמות יוקר המחייה, המתהדקת סביב צווארו, בעוד נתוני האינפלציה של הלמ"ס, מצד שני, מציגים תמונה ורודה נינוחה ביותר של השינוי במחירי סל המוצרים.
חוסר התאמה זה מוביל ישראלים רבים בתקופה האחרונה להשוואות מחירים פרטנית, פרטיזנית ואקראית לחלוטין של מחירי מוצרים שונים בארץ ובחו"ל. השוואות אקראיות ובלתי מקצועיות אלו גוררות במקרים מסויימים לקריאות לחרם ציבורי על חברות, על בסיס קמפיינים תקשורתיים בכל אמצעי התקשורת האפשריים וברשתות החברתיות.
העולם הולך ונפתח בפני הצרכן, כמעט באותה מידה שהוא פתוח בפני היצרן, וכמו שליצרן יש את הזכות להחליט החלטות בדמות מחירי היצף ואפליית מחירים באיזורים גיאוגרפיים שונים במדינה נתונה ובין מדינות שונות, כך גם לצרכן יש את הזכות והרשות להחליט החלטות אודות קנייה ואי קנייה, המתבססות על נתונים אמינים ומסודרים יותר של מחירי מוצרים ושירותים.
מושג היחסיות, ברמתו הגבוהה ביותר, מתייחס גם ליחסיות אורך (שינויים על ציר הזמן בהתייחס לאותו אזור גיאוגרפי או מדינה מסויימת) וגם ליחסיות רוחב (שינויים בין אזורים גיאוגרפיים ומדינות שונות לצורך העניין, באותה נקודת זמן). לעיתים, ההתעלמות מקואורדינטה אחת, אורך או רוחב, פוגעת משמעותית באמינות ודיוק תיאור מצב נתון כלשהו. כהמחשה מעולם שונה לחלוטין, ניתן לתת את דוגמת מדיניות המים בישראל, שהתייחסה במשך עשרות שנים לאספקת מים אורכית, לאורך מדינת ישראל, מהצפון לדרום, זאת תוך התעלמות כמעט מוחלטת מהאפשרות לאספקת מים רוחבית, מהים במערב למזרח ולאזורים הפנימיים של הארץ. הקונספציה של חשיבות הכינרת ומפלס הכינרת, "המדד של המדינה", ממחישה במידה רבה את הקונספציה של חשיבות מדד המחירים החודשי והשתנותו על ציר הזמן מחודש לחודש.
ההבדלים במחירי המוצרים והשירותים יכולים לנבוע ממשתנים שונים ומגוונים ברמת היצרן/ספק השירותים והלקוח כאחד, חלקם רציונליים ומדידים יותר וחלקם אמוציונליים וקשים במיוחד לאבחון ומדידה ולכימות. לצד היתרון לגודל, מדדי תחרותיות וריכוזיות אובייקטיביים שונים, פועלים משתנים תרבותיים עמומים ומעורפלים הרבה יותר, דוגמת תאוות ורדיפת הבצע מצד ההצע, והנכונות לשלם, המודעות לטבלאות השוואות מחירים (Benchmarking) והנכונות לקרוא לפעולה קבוצתית/חברתית כנגד חברות מצד הביקוש.
אולם, בעוד בצד ההצע קיימת תמונה ברורה יותר של מרבית המשתנים, מתקיים לו צד הביקוש, בערפל ובאי ודאות יחסית, ולכן הוא איטי יחסית בשינוי החלטות הקנייה שלו. את חוסר האיזון ביחסי הכוחות יכול גוף מקצועי דוגמת הלמ"ס לצמצם בצורה משמעותית.
פרדיגמת השינוי במחירים משתנה לנגד עינינו בימים אלו. הצרכן הישראלי לא מאמין יותר ליחסיות האורכית, לא מעט בעטיים של נתוני הלמ"ס בשנים האחרונות, והוא הסיט את תשומת ליבו ליחסיות הרוחבית ולהשוואות המחירים לרוחב יצרנים, משווקים, אזורים גיאוגרפיים ומדינות שונות באותן נקודות זמן.
כדאי שהלמ"ס "ירים את הכפפה", יזהה את השינוי ויתן מענה לצרכים החדשים והמשתנים של הציבור, צרכנים אשר בשנים האחרונות הוא לא נתן להם מענה מספק.
פרופ' ברוך מבורך הוא מרצה באוניברסיטת תל אביב ובמרכז האקדמי למשפט ועסקים, מנהל מדעי במכון המחקר "מאגר מוחות"
