כך תעלו את מחזורי המסחר בבורסה

בימים האחרונים שמענו קולות המבקרים את המעבר של מדינת ישראל מסטטוס של שוק מתפתח לשוק מפותח, בטענה כי זוהי הסיבה העיקרית למחזורי המסחר הנמוכים בבורסה. המעבר למעמד של שוק מפותח הושג הודות לשני תהליכים מקבילים: כניסתה של ישראל לחברות בארגון ה־OECD, ושדרוגה במדדי MSCI. השדרוג שחל במעמדה של ישראל משקף את ההתקדמות העצומה שחלה בכלכלתה.

במקביל לשדרוג במעמדה של ישראל, קמו טענות על כך שהירידה הצפויה בפעילות המשקיעים הזרים בשוק תוביל לאסון עבור שוק ההון המקומי, כפי שקרה בפורטוגל וביוון. כך, בעוד שהיה ברור כי תחול ירידה בפעילות המשקיעים הזרים, השקפה זו התעלמה לחלוטין מן העובדה כי לישראל ישנו בסיס רחב של משקיעים מוסדיים וקמעונאיים מקומיים, אשר לבדם מספקים 70% ממחזורי המסחר בבורסה של ת"א, וזאת גם כאשר פעילותם של הזרים הייתה בשיאה.

מגמה זו מנוגדת לחלוטין ליוון ופורטוגל, שבהן היוו המשקיעים המקומיים פחות מ־30% ממחזורי המסחר בטרם שודרגו למעמד שווקים מפותחים, ותוצאת השדרוג הייתה כי המחזורים התייבשו לחלוטין עם יציאתם של המשקיעים הזרים מהשוק. ואכן, מחזור המסחר היומי הממוצע בת"א 100 מאז השדרוג במדד MSCI ועד סוף 2011 היה רק 3% פחות ממחזור המסחר הממוצע בתקופה שלפני השדרוג, שבמהלכה המשקיעים המקומיים מילאו את הפער.

נפילה של 33%

הירידה החדה במחזורי המסחר בבורסה היא תופעה חדשה יותר, עם נפילה של 33% במחזורים מתחילת השנה לעומת 2011. לצד זאת, יש להביא בחשבון כי לא מדובר בבעיה מקומית אלא בבעיה גלובלית. המחזורים ב־S&P 500 נמצאים בירידה של 21% מתחילת השנה למרות הביצועים החזקים של המדד. לפיכך, בהסתכלות לטווח הארוך, מעניין לראות כי מאז השיא שחל במחזורים ב־2007, המחזור היומי הממוצע של מדד S&P 500 ירד ב־57% ואילו של ת"א־100 ירד ב־44% בלבד.

למרות זאת, קשה להתעלם מהעובדה שכיום המשקיעים הזרים הם גורם פחות משמעותי בשוק הישראלי. הבעיה לא נעוצה בשדרוג מעמדה של ישראל לשוק מפותח, אלא בדרך שבה הדבר נעשה. בעוד ש"שווקים מתפתחים" נחשבים כאפיק השקעה ברור – לא ניתן לומר אותו דבר על שווקים מפותחים. במהלך שנים ארוכות של מגע עם משקיעים זרים ומנהלי השקעות, עדיין לא פגשתי אף לא אחד שמגדיר עצמו כ"משקיע בשווקים מפותחים".

מנהלי ההשקעות מגדירים אם את עצמם כמשקיעים באזור או מגזר ספציפי. כאשר ישראל שודרגה במדד MSCI למעמד של שוק מפותח, היא לא נוספה לאף מדד אזורי, אלא רק למדד הגלובלי, המושך אליו בעיקר השקעות פאסיביות.

התוצאה עבור מרבית המשקיעים היא שהשקעות בישראל נחשבות להשקעות "מחוץ למדד", כלומר לא חלק מהבנצ'מרק שלהם. לכן, על מנת למשוך את המשקיעים הזרים, החלו חלק מהבנקים הזרים הפועלים בישראל להרחיב את תחומי הסיקור שלהם גם לתחומי הגז והנפט לדוגמא, שזוכה להתעניינות גוברת מצד הזרים.

לובי למען ישראל

בנוסף להרחבת תחומי הסיקור, הפתרון ההגיוני הוא לנהל לובי עבור ישראל, כך שתקוטלג כחלק מאירופה במדדי היחס. חישוב ראשוני מצביע על כך שישראל תהווה יותר מ־1% במדדי היחס האירופיים - נתח גדול מספיק על מנת שמשקיעים בבנצ'מרק האירופאי יסתכלו על השוק הישראלי. עם צמיחה כלכלית מקומית, שצפויה לעבור את אירופה בעתיד הנראה לעין, נראה הגיוני כי משקלה של ישראל יגדל עם הזמן וכי השוק הישראלי יהווה אלטרנטיבה אטרקטיבית עבור משקיעים אירופאים. בעוד שיש מי שיטענו כי ישראל אינה חברה באיחוד האירופי, ראוי כי מה שמקובל על זמרים ושחקני כדורגל יהיה מקובל גם על משקיעים.