השינוי מבורך, אולם נותרה עוד עבודה

המסקנות הסופיות של ועדת הריכוזיות בכל הקשור למבנים פירמידאליים וחברות פער שונות בתכלית מאלו שהוצגו במסגרת מסקנות הביניים. מהמסקנות הסופיות נעדרים המנגנונים היצירתיים שנכללו במסקנות הביניים שאימוצם היה בעייתי יותר.

בנוגע לחברת פער (חברה ציבורית שבעל השליטה הסופי בה מחזיק פחות מ־33% בהון דרך חברה ציבורית אחרת) ממליצה הוועדה, כי שליש מחברי הדירקטוריון לפחות יהיו דירקטורים חיצוניים.

ההמלצות הסופיות של ועדת הריכוזיות משתלבות בשינוי התפיסתי בדין הישראלי המתרחש בשנים האחרונות בנוגע לטיפול בעסקאות בעלי עניין ובניגודי עניינים בחברות הציבוריות הישראליות בין בעל השליטה לבעלי מניות המיעוט מהציבור. במסגרת שינוי תפיסתי זה ניתן דגש רב יותר לטיפול בניגודי העניינים במסגרת הדירקטוריון וועדותיו חלף הכפפה סדרתית של עסקאות ופעולות לאישור אסיפת בעלי מניות.

במסגרת זאת, ולאחר שנים שלא אומצו תיקוני חקיקה במישור זה, התקבלו בשנים האחרונות שינויי חקיקה הנוגעים לעבודת הדירקטוריון וועדת הביקורת והרכב גופים אלו. תיקוני חקיקה במסגרת תיקון 16 לחוק החברות חיזקו את מעמדה של ועדת הביקורת כוועדה עצמאית, חיזקו את מעמד הדירקטורים החיצוניים בוועדה זו, הרחיבו את סמכויותיה וקבעו הסדרים חדשים לפעולתה. במסגרת זו אף הורחבו ההגדרות שמטרתם להבטיח, כי הדירקטור החיצוני אכן נטול זיקה לבעל השליטה. תיקונים מקדימים לחוק החברות קבעו, כי דח"צים חייבים לעמוד בתנאי כשירות מקצועית מינימליים, ושילבו במארג זה את הדירקטורים הבלתי תלויים במקביל לדירקטורים החיצוניים. דירקטורים בלתי תלויים הם דירקטורים העומדים במבחני היעדר הזיקה כדח"צים, אולם אינם נדרשים לעמוד במבחני הכשירות המקצועית שלהם כפופים הדירקטורים החיצוניים.

שינוי תפיסתי, שנותן דגש רב יותר לטיפול בניגודי העניינים במסגרת הדירקטוריון וועדותיו על ידי הגברת הבקרה באמצעות דירקטורים עצמאיים חלף הכפפה סדרתית של עסקאות ופעולות לאישור אסיפת בעלי מניות, הוא שינוי חיובי מאחר שמכשיר האסיפה הכללית אינו הליך שחף ממגבלות או כשלים.

במקרים רבים אין לרבים מבין מבעלי המניות תמריץ כלכלי נאות או יכולת מעשית להתעמק בנושאים שעל סדר היום לאור שיעור אחזקתם הנמוך בחברה והתפלגות תיק הנכסים, וכן לאור ריבוי אסיפות בעלי המניות הנקראות על ידי החברות שבהן הם מחזיקים. החלטת בעלי המניות מתקבלת על סמך המידע הציבורי שפורסם על ידי החברה, בהתאם לפורמט ההחלטה על סדר היום שנקבע על ידי החברה ולרוב ללא כל דיון והחלפת דעות. אם לא די בכך, הצבעת בעלי המניות משקפת לא אחת אינטרסים קצרי טווח ומונעת לעתים מאינטרסים שלא כל חברי הקבוצה שותפים להם.

אולם גם תהליכי האישור הפנימיים על ידי הדירקטוריון וועדותיו חשופים לקשיים. הצלחת מנגנונים אלו קשורה, בין היתר, לזהות השחקנים השותפים להליכי קבלת ההחלטות. המגמה המצמצמת את ההגנה שלה זכאים הדירקטורים בהליכי אכיפה מינהלית או הקוראת כנגד מתן פטור לנושאי משרה מאחריותם בשל הפרת חובת זהירות כנגד החברה, היא מגמה בעייתית. מגמה זו עשויה להביא, בסופו של יום, לדחיקת הדירקטורים המקצועיים מחדר הדירקטוריון.

במקביל, יש לבחון האם אין מקום לדרוש, כי דירקטורים בלתי תלויים - שכיום נדרשים לעמוד באותם מבחני היעדר זיקה כדירקטורים החיצוניים - יעמדו באותם תנאי כשירות מקצועית כמו הדירקטורים החיצוניים.

הצלחת מנגנונים אלה היא אינטרס של החברות הציבוריות ובעלי השליטה מאחר שכישלונם של מנגנונים פנימיים אלה יביא את המחוקק לאימוץ הסדרים המחייבים את אישור בעלי המניות.

הכותב הוא ד"ר למשפטים ושותף במשרד עו"ד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'.