מכתב שמיניסטים שעוד יישלח

עם ביטול חוק טל על ידי בית המשפט העליון, ניתנה לממשלת ישראל הזדמנות לתקן עוול עתיק יומין, עתיק כשנותיה של המדינה; ניתנה לה הזדמנות לבנות חוק חדש, שיוויוני, הוגן, שיאחד את העם ויחזק גם את אותם מגזרים שאינם משרתים אותה ולכאורה יפגעו מן המהלך. האם ממשלת ישראל תהיה אמיצה מספיק, או ששוב תיכנע ללחצים קואליציונים ותתחמק מהכרעה?

וכיצד יגיב העם במידה ויחוקק חוק טל מכובס, בשינוי אדרת? באיזה אופן תפעל תנועת המחאה הבאה? תשובה אפשרית אחת נמצאת כאן, במכתב שמיניסטים היפותטי שעשוי להימסר לידי ראש ממשלה זה או אחר בעתיד הלא רחוק:

אדוני ראש הממשלה אנחנו עושים מעשה מכוער, מעשה קיצוני, מעשה שפוגע בנו, וחשוב מכך: מעשה שפוגע בביטחון ישראל. אבל רק כך נוכל להציל את המדינה.

באוגוסט הקרוב נתייצב כולנו בלשכת גיוס ונבקש פטור משירות. אנחנו לא נקבל את הפטור הזה ונסרב לעלות על האוטובוסים. תתרחש שם מהומה לא קטנה, יגיעו כמה קצינים וינסו לדבר אל ליבנו; הם ישדלו אותנו, ולאחר מכן יאיימו עלינו. לבסוף תגיע ניידת של שירות בתי הסוהר ותיקח אותנו לכלא. אנחנו נלבש מדי אסיר וניכנס לתאים שלנו לתקופה ארוכה. באותו זמן הצעירים החרדים בני גילנו ימשיכו לעסוק באומנות שלהם; הם יקבלו, לשם כך, מימון מלא מהמדינה.

אבל גם אנחנו אמנים, אדוני ראש הממשלה; יש בינינו פסנתרן, ומשורר, ושחקן תאטרון; יש בינינו מתעמלת שמתאמנת לקראת האולימפיאדה הקרובה; יש בינינו שחמטאי שזכה באליפות העולם לגילאי שש עשרה; ויש בינינו מתמטיקאי שמסיים בימים אלה תואר ראשון. אלו הן האומנויות שלנו, אבל בעיני המדינה אלו אינן אומנויות שיש לתמוך בהן או לטפח אותן.

יש בינינו גם שמיניסטים שאינם עוסקים באומנות כלשהי; צעירים מכל רחבי הארץ ומכל גווני הקשת הפוליטית; המשותף לכולנו הוא שנמאס לנו משילטון הדת במדינה; נמאס לנו מהסילוף הגס והבוטה כל כך של ערך השיוויון, נמאס לנו מגלגול העיניים שלך ושל חבריך.

אולי לא תאמין, אבל כל אחד ואחד מאיתנו רוצה באמת ובתמים לתרום למדינה, בשירות צבאי או בכל שירות אחר שיטיב עמה, אבל אנחנו דורשים לעשות זאת לצד אחינו החרדים, ולצד בני דודנו הערבים.

בוודאי תאמר שאנחנו אנרכיסטים, פופוליסטים, גיס חמישי; תטען שאנחנו לא ראויים להתייחסות, שדרך המחאה שלנו לא לגיטימית. ואולי באמת היא איננה לגיטימית, אבל אנחנו לא מתכוונים להקים מאהל מול ביתך ולאסוף חתימות, הדרך הזו נכשלה יותר מפעם אחת, הפעם אנחנו מתכוונים לכפות עליך את השינוי; אמנם כרגע אנחנו מונים רק כמה מאות שמיניסטים, אבל מידי יום מצטרפים אלינו עשרות רבות של צעירים וגם כמות הולכת וגדלה של חיילי מילואים. כשהמאות יהפכו לאלפים ולעשרות אלפים, לא תישאר בידך ברירה אלא להשוות, בהליך בזק, את תנאי השירות של כל אזרחי המדינה.

אתה תצליח להעביר את החוק הזה אדוני ראש הממשלה, כי כמו שבוודאי גם אתה יודע - אין לא יכול, יש לא רוצה.

בכבוד רב,

שמיניסטים לפני גיוס

הכותב הוא סופר, בלוגר, פעיל חברתי, ומשווק אינטרנט