דרושה: יוזמה אקדמית מקיפה בחינוך הפיננסי

יעל (שם בדוי) הסתובבה בקניון במטרה למצוא זוג מכנסי ג'ינס. נכנסה לחנות אחת אך החליטה שזה יקר מדי, נכנסה לחנות שנייה וגם לא היתה מרוצה, וכך המשיכה לערוך השוואות בין מספר חנויות עד שמצאה את המכנס הרצוי במחיר האופטימלי.

אין ספק שיעל צרכנית נבונה. היום, בעידן פוסט "מחאת הקוטג'", יותר מתמיד תמצאו צרכנים נבונים שלא ממהרים לשלוף את הארנק לפני שעורכים השוואות, בודקים מחירים, ומקפידים לקנות במבצעי סוף עונה. עכשיו רוצו בדמיונכם 30 שנה קדימה. יעל יוצאת לפנסיה ולדאבונה הרב מגלה שכספים רבים הלכו "לאיבוד" בשל ניהול כושל.

אכן הצרכן הישראלי כבר לא "פראייר" וטוב שכך. אבל הבעיה היא בדברים הגדולים. אלו שבאמת חוסכים לנו אלפי שקלים ויותר. כשאדם צעיר נכנס למעגל העבודה באמצע שנות ה-20 לחייו הוא צריך לקבל החלטות כבדות משקל על קופות גמל, דמי ניהול, פנסיה.

רוב הצעירים (וגם המבוגרים יותר שביננו) חוששים מסוגיות אלו. בורחים מהן כמו מאש. יושבים מול סוכן הביטוח, מהנהנים בראשם ואומרים אמן על כל הצעה שבאה מצידו. ממעטים לקרוא את האותיות הקטנות, שאינן בהירות דיין. אך לצערי רבים מהסוכנים עושים בסופו של דבר את מה שטוב עבורם. הרי כל עמלה גבוהה תכניס יותר אחוזים לכיסם.

רק שליש מהציבור מקדיש מחשבה לפנסיה שלו

לפני מספר חודשים פורסם סקר שחשף כי למרות ההתעוררות הצרכנית, רק שליש מהציבור מקדיש מחשבה לפנסיה שלו. וגם מי שעושה זאת, לא יודע כמה דמי ניהול הוא משלם. אין ספק שזה מדאיג. חינוך פיננסי ראוי שייעשה מגיל צעיר ואפילו מגיל בי"ס ויפה שעה אחת קודם. חשוב לחנך את הדור הצעיר בדבר החשיבות של עצמאות כלכלית, אחריות אישית וחסכון פנסיוני לגיל המבוגר. כך נמנע מהם להגיע לגיל הפנסיה, לאחר שנות עבודה רבות, ללא יכולת קיום נאותה.

במערכת החינוך הפורמלית אין היום טיפול אמיתי בנושא זה. בדומה לתוכנית לימודית של "כישורי חיים" המכינה את הצעירים להתמודדויות עם מצבים רגשיים וחברתיים, חשוב לא פחות להכינם לחיים של חשיבה כלכלית נכונה, אשר תוביל לעצמאות כלכלית. למרות יוזמות מקומיות, אין תוכנית רחבה ומובנית בבתי הספר לחינוך פיננסי.

ראוי שנלמד משאר המדינות המפותחות בעולם, כגון ארה"ב, אוסטרליה, בריטניה, גרמניה, דרום קוריאה ועוד, אשר הבינו שניהול תקציב משפחתי, תקשורת מול הבנק והיכרות עם שוק ההון הם כישורים חיוניים ושבית הספר הוא המקום המתאים להקנות אותם. במדינות אלו נהפך החינוך הפיננסי למקצוע לימוד, ממש כמו ספרות והיסטוריה. מדוע זה לא כך אצלנו?

אין ספק שאחד המקומות החשובים והראויים לחיזוק הנושא הוא האקדמיה. כיום הסטודנטים הלומדים תחום זה הם רק אלו הלומדים מקצועות כגון כלכלה ומינהל עסקים. זו טעות. חשוב לפתוח נושא זה לכלל הסטודנטים ללא קשר לתחום הלימודים שלהם.

לאחרונה פתחנו ביוזמה מקיפה להכשרתם של אלפי סטודנטים, במטרה להעצים את מודעותם לצורך בביקורתיות פיננסית, וזאת, באמצעות מגוון קורסים. תקוותנו, שבהמשך ינחילו הסטודנטים את הידע הלאה, וכך הוא יהפוך להיות נחלת הכלל : חבריהם, המשפחה הקרובה, וכל מי שהם באים עימו בקשר, בקהילתם. הם יהפכו לשגרירים בתחום.

זהו רק קצה הקרחון, אך אני רואה בנושא זה חשיבות לאומית ומקווה כי מוסדות אקדמיים נוספים יצטרפו לחשיבה זו ויסייעו בהנחלת הדרך. אני קורא ליוזמה אקדמית כוללת ומשותפת בנושא. כך, החברה כולה תהנה מהפירות, ואולי יחד נצליח לגדל דור אחר.

הכותב הוא פרופ', נשיא המסלול האקדמי המכללה למינהל