• תפריט
דעות

עוד מילה על הריכוזיות

"מדד הביג מק" מגלה שגודל האוכלוסיה ורמת התחרותיות אינם משפיעים על המחיר - הסיבה האמיתית למחירים הגבוהים שאנו משלמים היא האתוס הפרוטסטנטי-יהודי

ברוך מבורך ואביגייל נייגר-כהן 11:4122.02.12

סערת פסק הזמן שפרצה לאחרונה החזירה אל סדר היום הציבורי את סוגיית מחירי המוצרים והשירותים שנאלץ הציבור הישראלי לשלם, הגבוהים, על פי מחלקת המחקר של בנק ישראל, בכ-30% בממוצע מאלה שבמדינות ה-OECD.

מדד מחירי הביג מק, המפורסם על ידי ה"אקונומיסט", מעיד על מחיר המוצר בסניפי רשת מקדונלד'ס ב-43 מדינות (לא כולל גוש האירו) כמושפע מגודל האוכלוסיה ומדד התחרותיות במשק, כל אחד בנפרד. מניתוח המתאמים הסטטיסטיים עולה כי גם לגודל האוכלוסיה וגם למדד התחרותיות במשק קשרים חלשים יחסית ובלתי מובהקים מבחינה סטטיסטית עם מחירי הביג מק (בדולרים של ארה"ב) באותן 43 מדינות.

 

 

מבחינת הנתונים העולים מהמדד, ניתן לראות כי בשלוש מדינות מעוטות אוכלוסין דוגמת הונג קונג, ישראל ושוויץ הבדלי המחירים גדולים. ניתן גם לראות כי מחירי הביג מק בארה"ב ובישראל דומים, למרות הבדלי גודל האוכלוסין המשמעותיים. הודו וסין מייצגות דווקא דוגמא של מדינות מרובות אוכלוסין בהן מחיר הביג מק נמוך. עוד עולה מהנתונים כי קיים קשר בין מדד התחרותיות למחירי הביג מק. ניתן לראות כי בארה"ב ובהונג קונג, הגבוהות יחסית במדד התחרותיות, מחירי הביג מק שונים משמעותית. בברזיל למשל, בה רמת התחרותיות ממוצעת, גבוה יחסית מחיר הביג מק. בישראל, בה רמת התחרותית גבוהה יותר מאשר בברזיל, מחיר הביג מק נמוך יחסית . 

 

הטיעונים הישנים (ומסתבר - הלא טובים) על יתרון הגודל וחסרונות הריכוזיות (בניגוד לתחרותיות) אינם מחזיקים מים, לפחות לפי הדוגמאות לעיל. חוסר הקשר המשמעותי שנמצא בין גודל האוכלוסיה, מדד התחרותיות/ריכוזיות ומחירי הביג מק, מחזיר את הדיון והסבר רמת המחירים הגבוהה בארץ למאפייני תרבות לאומית, הקשים לכימות ולהוכחות אמפיריות כלשהן.

 

חמדנות ותאוות בצע מצד ההיצע, והאתוס הפרוטסטנטי/יהודי של עבודה קשה, סגפנות ונכונות לשלם, גם על פסק זמן וגם על ביג מק, שטעמם עימם, בכדי לכפר על "עוון" ההנאה ו"חטא" טעמם הטוב של החיים, מטעם הביקוש, מסבירים טוב יותר את טירוף המחירים בארץ.

 

הפתרונות לבעיה אינם מצויים כנראה בהחלטות שלטוניות ובמדיניות הסדרה כזו או אחרת (ועדות ריכוזיות למיניהן), אלא בהתפכחות הציבור מנכונותו לשלם יותר. הפתרון צריך לכן לבוא מלמטה מן השורש. פעולות נמרצות מצד הציבור בדמות מחאה, החרמות ומרדים למיניהם, הם שיובילו בסופו של דבר להתפכחותם של ספקי הסוכרים והשומנים, ובקיצור: החיים הטובים.

 

פרופ' ברוך מבורך הוא מרצה באוניברסיטת תל אביב ובמרכז האקדמי למשפט ועסקים, מנהל מדעי במכון המחקר "מאגר מוחות"

 

אביגייל נייר-כהן היא בעלת תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת בן גוריון במסלול מחקרי בנושא חרם צרכנים. עוזרת הוראה באוניברסיטת תל אביב ובמכללה האקדמית לישראל

 

ספר התקציב 2017-2018 - גרסת כלכליסט 

 

בטל שלח
    לכל התגובות