צבא סביבתי שכולו מורכב מילדים: במשרד להגנת הסביבה מיישרים קו עם העולם המערבי
בממשלה מאמינים שבמקום לחנך את ההורים לשמור על הסביבה, כדאי להשפיע דווקא על הילדים. לשם כך פיתחו תוכנית מיוחדת להטמעת ערכים ירוקים בגנים ובבתי הספר. השינוי מתחיל בכיתה
לא אחת קורה שהילד חוזר מהגן עם שיגעון חדש. פעם הוא חולם לטעת עץ, פעם הוא מתחנן להנביט שעועית בצלחת צמר גפן, ופעם הוא מבקש לגדל חלזונות בתוך קופסת פלסטיק. לרוב ההורים קשה שלא להיות מוקסמים מההתלהבות התמימה הזו, וכך גם הם נסחפים ברוח החדשה שמביא איתו הילד הביתה, וממקמים את השעועית בצלוחית הלחה. את החוקיות המשפחתית הזו בדיוק מנסים כעת במשרד להגנת הסביבה לנצל לטובתם - או יותר נכון לומר, לטובת הסביבה.
במשרד להגנת הסביבה סבורים כי שינוי הרגלי ההתנהגות הסביבתית יכול לנבוט מלמטה, מהילדים. כגורמים סקרנים וקשובים מהווים הילדים יעד אידיאלי להטמעת דפוסי התנהגות ידידותיים יותר לסביבה, כגון הקפדה על מיחזור או צריכה חסכונית ונבונה. במשרד סומכים עליהם שאת הבשורות שיקבלו בכיתות הם ייקחו איתם חזרה הביתה וישפיעו על המשפחה כולה.
יום ניקיון חופים באשקלון (ארכיון) צילום: צפריר אביוב
עם כניסת השר להגנת הסביבה גלעד ארדן לתפקידו ב־2009, הוא הגדיל משמעותית את תקציב המשרד המוקדש לחינוך סביבתי. בעוד שב־2008 עמד תקציב האגף על כ־5 מיליון שקל בשנה, הרי שכיום הוא עומד על כ־30 מיליון שקל. בנוסף לכך יזם ארדן את "תוכנית השרים לחינוך לקיימות כאורח חיים". התוכנית, המשותפת למשרד להגנת הסביבה ולמשרד החינוך בראשות השר גדעון סער, מכשירה מורים וגננות ללמד ולהטמיע בתוכנית הלימודים תכנים סביבתיים.
בסיוע תקציב של 8.5 מיליון שקל, כפי שהיה בשנים 2010–2011, כוללת התוכנית השתלמות מוסדית בנושאי סביבה למורים בבתי הספר המשתתפים, בהיקף כולל של 30 שעות. בהשתלמות כזו מחויבים להשתתף 85% ממורי בית הספר, ובמהלכה הם מפתחים תוכנית לימודים בית ספרית בנושא חינוך לקיימות, שאותה מטמיעים במסגרת שיעורים המועברים לשלוש שכבות גיל.
הפרויקט הזה מיושם גם בגנים, שם כל גננת מקבלת ליווי אישי של איש מקצוע במשך 11 שעות, העוזר לה לשלב תכנים בתוכנית הלימודים השנתית. על התוכנית משגיחים מפקחים של משרד החינוך, כשלכל מוסד חינוכי מוצמד מדריך המלווה אותו לאורך השנה. השנה כבר משתתפים בפרויקט כ־530 גני ילדים ו־110 בתי ספר יסודיים, ומספרים אלה צפויים לגדול בהתמדה מדי שנה.
"שגרירים של שינוי"
"התפיסה של אגף החינוך במשרד להגנת הסביבה היא שכדי לייצר שינוי, צריך להגיע לכמה שיותר אנשים שמשפיעים על כמה שיותר אנשים במערכות", מסבירה ראש האגף זיוית לינדר. "אנחנו רוצים להטמיע את הידע בכל המורים, הגננות והמדריכים בתנועות הנוער. הכוונה היא שזה יהיה חלק טבעי מהסל שאיתו הם באים לילדים".
"הילדים הם שגרירי שינוי שיביאו את השינוי הביתה", מוסיפה על דבריה של לינדר אסנת פרנס, הממונה הארצית לחינוך לקיימות במינהל מדע וטכנולוגיה של משרד החינוך. לדבריה, השינויים כבר ניכרים בשטח. "בבתי הספר רואים ירידה בצריכת הנייר, יש פחים להפרדת פסולת, ומקיימים איסוף בקבוקים וסוללות. יש תלמידים שממונים לתורני חשמל, והם אחראים להוריד מתגים של תאורה, מיזוג אוויר ומחשבים בסוף היום. כבר אפשר לראות בהתאם ירידה בצריכת החשמל בבתי הספר. חוץ מזה, בשיעורי אמנות משתמשים בחומרים ממוחזרים, והרבה בתי ספר מטפחים גינות המושקות במים אפורים".
ואפשר גם לזהות שינויים בהרגלים ביתיים או שהשינוי מתחולל בינתיים רק בין כותלי בית הספר?
"ילדים כבר מתחילים להביא לכיתה סנדביצ'ים בכלי פלסטיק במקום בשקיות. הם מגלים המון מודעות וכבר נעשים אקטיביסטים. הם גורם מאוד משפיע במשפחה ובקהילה. אנחנו רוצים שהילדים יבינו את מה שהם עושים ולא יפעלו כמו רובוטים. הקניית ידע והבנה מביאה למודעות וזה מביא לעשייה ממקום נכון".
אבל לדעתך הילדים באמת מצליחים להפנים את המסרים?
"אנחנו לא רוצים משהו מכני. אנחנו רוצים שיבינו מה החשיבות. שיבינו כי 'אני הקטן, אם אנהג בהפרדה כמו שצריך, דברים טובים יקרו לסביבה'. המורים כבר מבקשים להמשיך את ההשתלמויות וללמוד עוד".
פרנס מדגישה כי ההשתלמויות אינן מכוונות רק למורים בתחומים שעל פניו מתחברים בטבעיות לתחום הסביבתי, אלא גם למורים עם אוריינטציה אחרת. "הן מועברות לכלל חדר המורים, כלומר לכל תחומי התוכן, ולא רק למורי הגיאוגרפיה והמדעים", היא אומרת. "באנגלית, למשל, מלמדים אוצר מילים הקשור לתחום. במתמטיקה עולה נושא החישובים והגרפים, שאמורים לסייע בצמצום הצריכה. גם בשאלות מילוליות במתמטיקה אנחנו מכניסים תכנים סביבתיים. אפילו בקורסים של צילום אנחנו מכניסים תכנים סביבתיים".
אולם ההתלהבות אינה שמורה רק לכיתות בבתי הספר, כי אם גם לאחראים לקטנים יותר - בגני הילדים. "התחלתי לאסוף תגובות מגננות והן מאוד מתלהבות", אומרת ברברה אנדרס, מהאגף הקדם־יסודי במשרד החינוך. "זה מקשר את הילדים לסביבה שלהם ולמקום שבו הם חיים. הרבה גננות לוקחות את זה אפילו רחוק יותר משביקשנו ופועלות מיוזמתן עם הקהילה וההורים. אני חושבת שזה משפיע על היצירתיות של הגננות והילדים.
"התוכנית לשמירה על פרחי בר, למשל, נעשית בגובה העיניים של הילדים והיא מאוד מוחשית. זה מאפשר להתעסק בהפתעות מזדמנות כמו חיפושיות או פרפרים שפתאום מוצאים על הפרח".
"למדוד בטווח הארוך"
אמנם קשה להעמיד יעדים מובהקים להצלחתה של התוכנית, אך במשרד להגנת הסביבה טוענים כי בתי ספר רבים מאמצים אותה בהצלחה. "כל הפעילות שלנו בשטח נעשית תחת הכותרת של הטמעת אורח חיים מקיים - אצל הילדים, אצל ההורים ואצל המורים, וזאת תוך שינוי ההתנהלות בחיי היומיום שלהם", אומרת לינדר.
ואיך אתם מודדים את ההצלחה?
"אנחנו מודדים אותה על פי מידת הרצון של בית הספר. מעבר מתוכנית השרים למסלול הסמכה לבית ספר ירוק (ראו מסגרת הסבר על מוסדות חינוך ירוקים) הוא גם מדד להצלחה. זה הופך לחלק מהחזון הקבוע של בית הספר. בנוסף, בתיאום עם הפיקוח של משרד החינוך, אנחנו שולחים שאלונים של שביעות רצון למורים ולמנהלים והתגובות חיוביות".
לינדר מסכמת ואומרת כי "הצלחה בנושא חינוך היא משהו שנמדד בטווח הארוך, בטווח המיידי קשה למדוד את זה. עם זאת, כבר היום אנחנו שומעים על בוגרי תיכון המשתלבים בצבא כחיילים אחראים ומודעים. הם דורשים שם התנהגות חסכונית ומקיימת יותר. בעתיד נראה אותם כאזרחים בוגרים וכמקבלי החלטות הפועלים מתוך עקרונות של שמירה על הסביבה. אנחנו רואים שילדים מכניסים את הנושא לתוך האג'נדה הקבועה שלהם".
