ניתוח המעקפים של אי.די.בי
אי.די.בי נדרשת לאתר מקורות בהיקף של כ-250 מיליון שקל כדי לעמוד בהתחייבויותיה ב־2012
בחודשים האחרונים נראה שנוחי דנקנר, בעל השליטה באי.די.בי, הופך כל אבן כדי למצוא פתרון למצוקת הנזילות של הקבוצה, החל בוויתור כואב על משאב, אחד הנכסים האיכותיים בפורטפוליו שלה, עובר דרך ניסיון עקר לגיוס חוב לחברת דיסקונט השקעות וכלה באימוץ תקן חשבונאי (IFRS 9) שיקל על יכולת חלוקת הדיבידנד והשינויים המבניים בקבוצה.
ההודעה של אי.די.בי אחזקות - קצה הפירמידה של דנקנר - על בחינת האפשרות לבצע גיוס הון מגיעה על רקע העובדה שחרף כל המאמצים היא עדיין נדרשת לאתר מקורות בהיקף של כ־250 מיליון שקל כדי לעמוד בהתחייבויותיה ב-2012. החברה־הבת אי.די.בי פתוח צפויה אמנם לעבור ליתרה חיובית של רווחים ראויים לחלוקה בסוף הרבעון הראשון של 2012, אולם עדיין מוטלת עליה חובת ההוכחה ביחס ליכולת הפירעון שלה עצמה ולכן ספק רב אם יהיה באפשרותה לחלק דיבידנד לאי.די.בי אחזקות.
מכירת משאב מכלל תעשיות למשפחת ליבנת והשלמת המיזוג בין כור לדיסקונט השקעות צפויות להזרים לאי.די.בי פתוח סכומים משמעותיים שיסייעו לה לעמוד בהתחייבויותיה ל־2012, אבל ספק רב אם הן לבדן יאפשרו חלוקת דיבידנד לאי.די.בי אחזקות. דיסקונט השקעות, שהיוותה לאורך השנים מקור איתן של דיבידנדים, מצויה בבעיה כפולה. מבחינה חשבונאית - גם לאחר אימוץ תקן 9, לא יהיו ברשותה רווחים ראויים לחלוקה, ומבחינה עסקית, שתי פרות המזומנים שבשליטתה, סלקום ושופרסל, חוות קשיים עסקיים וצפויות להתמודד עם אתגרים רבים בעתיד הקרוב.
למעשה, היכולת להעלות מזומנים מהחברות־הבנות כלפי מעלה מוגבלת, ולכן הפתרון המתבקש הוא הזרמת מזומנים מלמעלה למטה: מבעלי השליטה, שנהנו במשך השנים מדיבידנדים גבוהים, בחזרה לחברה כדי להבטיח את שירות החוב ולשמור על האפשרות לקבל שוב דיבידנדים בעתיד.
