מסע התירוצים של לנדאו
אזהרת השר מפני מחסור בחשמל בקיץ היא אינה אלא עוד מסכת תירוצים בנוסח 'אכלו לי, שתו לי'
למתבונן מהצד, מסיבת העיתונאים שערך היום (ד') לנדאו, במסגרתה שוב הוא הזהיר מפני מחסור בחשמל, נראתה כמו נאום תירוצים אחד ארוך. פה לא נתנו אישור להקים תחנת כוח פחמית דו דלקית, פה איזה משרד לא נתן אישור לשימוש במזוט, פה הממשלה לא הכניסה תחנת כוח צפונית לתכנית הפיתוח – כל אחד פתאום יכול להתערב ולהפריע למשק החשמל שעליו לנדאו מופקד. אכלו לי, שתו לי.
הבעיה הגדולה בכל התזה של לנדאו שהוא עומד בראש המערכת, ובשורה התחתונה הוא אחראי לכך שבקיץ הקרוב גב' כהן מחדרה תשב מול הטלוויזיה ותחת מזגן. אין מישהו אחר. אז נכון, השר לא מופקד על תעריפי החשמל ואין לו שום קשר להיעלמות הגז המצרי מתחנות הכוח של חברת החשמל. אבל אם המצב כל כך גרוע, למה לא לשים את המפתחות על השולחן ופשוט לומר שבמציאות הזאת הוא לא יכול לקחת אחריות? לנדאו אמר היום שהוא מעדיף להישאר בתוך המערכת ולנסות להשפיע מבפנים, שזו בדיוק אותה תשובה שמקבלים מפוליטיקאים ימניים שנייה אחרי שפינו איזה מאחז לא חוקי אותו הם חיבבו במיוחד. כנראה שהכסא יותר נוח.
מה שהשר לא ידע לספר היום הוא כמה זמן הוא כבר יודע על המצב האקוטי הזה ולמה הוא לא דפק על השולחן קודם. אז נכון, השר התריע כבר ביוני 2010 מפני בצורת חשמל אבל שהגז המצרי הפסיק להגיע בפברואר 2011 כבוד השר לא קם וביקש מראש הממשלה לשאול רשמית את השכנים שלנו מדרום איפה האנרגיה שהם הבטיחו לספק בעבור שישה מיליארד דולר. כבר היום ברור שקיומו של הגז המצרי, ובתפוקה מלאה, היה מונע לא רק את בשורות האיוב שלנדאו מפזר, אלא גם את עליית תעריף החשמל שפגעה באזרחים כבר מספר פעמים: באוגוסט (כ10%), בנובמבר (כ5%) ופעימה שלישית עוד הרבעון (6.6%).
אז מה השר מציע? בדומה לאזהרות החוזרות ונשנות של חברת החשמל, השר מבקש מהאזרחים לצמצם את צריכת החשמל שלהם ולהחליף מכשירים בזבזניים: מקררים, נורות, מזגנים. מי שלא יכול להחליף לבד ינסו לעזור לו. במקביל הוא שוקל להביא תחנות כוח קטנות שנוסעות על משאיות, שיתנו מענה לאזורים בהם נרשמה הפסקת חשמל.
ב-2020, כך לנדאו מסביר, כבר נתאושש ונמכור חשמל למדינות שכנות. למזלו של לנדאו הוא מכריז על הפסקות חשמל בדיוק באותה תקופה בה ראשי ועד עובדי רכבת ישראל משתוללים, מבזים את ביהמ"ש ומודחים לטובת עיני אזרחי ישראל האומללים מעדיפים להתמקד באיך להגיע מחר לעבודה מאשר לחשוב איך הם יפסידו את שידורי אולימפיאדת לונדון בקיץ הקרוב.
הרי הם תמיד יוכלו להתעדכן מי ניצח ברימת הגמר של 100 מטרים גברים למחרת בעיתון הבוקר. זאת בהנחה שבלילה הקודם יהיה מספיק חשמל כדי להדפיס אותו.
