תביעה: "באי.די.בי ניסו להסתיר מעילה בחברה בקבוצה"
מייסדי חברה שנרכשה על ידי אי.די.בי טוענים בתביעה שהגישו שהקבוצה התנערה מהבטחותיה, מה שמנע את צמיחת החברה. אי.די.בי דוחה את הטענות והגישה תביעה נגדית שבה טענה שהשניים הקימו חברה מתחרה וניסו לגנוב עובדים מהקבוצה
מייסדי חברה לארגון כנסים שנרכשה על ידי אי.די.בי טוענים בתביעה שהגישו באוקטובר לביהמ"ש המחוזי בתל אביב שבקבוצת אי.די.בי ניסו להסתיר מעילה שאירעה בחברה בקבוצה. עוד עולה מהתביעה שהגישו משה הוכמן ואריה שכטר, כי הקבוצה התנערה מהבטחות שניתנו להם להקצות משאבים לחברה הנרכשת ולהפנות אליה לקוחות, מה שמנע את צמיחתה. "נטילת עסקם של התובעים תמורת נזיד עדשים לוותה בהבטחות, מצגי שווא והתנהלות שערורייתית... את כל זה עשו החברות כדי לקדם את עסקיהן ורצונותיהן תוך התעלמות מהתחייבויות, חלקן כתובות וחלקן בעל פה, שניתנו על ידי אנשי מפתח בקבוצת אי.די.בי", נטען בתביעה.
זמן קצר לאחר הגשת התביעה על ידי השניים בנובמבר, הגישה נגדם אי.די.בי תביעה שכנגד שבה טענה הקבוצה, בין היתר, כי הוכמן ושכטר פעלו באופן פסול להקים חברה מתחרה לחברה שנרכשה מהם, ואף ניסו "לגנוב" את עובדיה של האחרונה. כן טוענת הקבוצה לפעולה רשלנית של השניים בארגון אחד הכנסים, שהובילה להפסד בהיקף 1.7 מיליון שקל לחברה.
"מעורבותו של דנקנר נועדה לשוות רצינות"
הפרשה החלה ב־2004, אז נרכשה חברת עידן חדש שהקימו הוכמן ושכטר על ידי חברת המילניום השלישי (השייכת בשרשור לאי.די.בי אחזקות). לאחר הרכישה הפכה עידן חדש לחברה־בת של המילניום, שהחזיקה בחברה־בת נוספת, צבר, העוסקת בתחום התיירות. על פי התביעה שהגישו הוכמן ושכטר, תמורת המכירה שולמו להם חצי מיליון דולר במזומן, וניתנו להם 10% ממניות מילניום ואופציות לרכישת 15% נוספים ממניות החברה. לטענת השניים, במסגרת המו"מ למכירת עידן חדש הם נפגשו גם עם בעל השליטה באי.די.בי, נוחי דנקנר, שאף נכח במעמד החתימה על ההסכם הסופי. "מעורבותו של דנקנר בעסקה נועדה לשוות לה רצינות ולשדר לתובעים כי הם חשובים לאי.די.בי", כותבים השניים.
על פי התביעה, לאחר מכירת מניות עידן חדש למילניום, עבר הוכמן לעבוד במילניום ושכטר המשיך לעבוד בעידן חדש. לטענת השניים, בשלב מסוים הבחין הוכמן בהתנהלות "מוזרה ביותר" של סמנכ"ל הכספים של צבר החברה הבת. "אף שחנס (המשנה הבכיר למנכ"ל אי.די.בי פיתוח לשעבר ליאור חנס - מ"ש) היה מודע לכך היטב, הוא בחר להחליף את מנהל הכספים רק לאחר תשעה חודשים ורק לאחר שכנועים רבים", נכתב בתביעה. לדברי התובעים, כניסת מנהל כספים חדש חשפה התנהלות פיננסית עגומה בצבר שהוסתרה מהם עד אז. לטענת השניים, החל מ־2004 ובמשך שנה "הכשירו" מנהל הכספים שפרש והנהלת צבר מעילה שביצע מנהל אחד הסניפים. המנהל, כך נטען, לא הפקיד הכנסות בקופת צבר ומשך כספים לכיסוי חובות אישיים. "במקומות מתוקנים נקרא הדבר 'גניבה'", כותבים השניים. על פי התביעה, צבר ניסתה להסוות את המעילה, הגדירה אותה כ"הלוואה", וסיכמה עם המנהל על החזרת הסכום הגנוב לכאורה בצ'קים דחויים. אלא שבתביעה נטען כי חלק גדול מהצ'קים כלל לא נפרעו.
עוד טוענים התובעים כי בכירי צבר באותה עת התירו לסוכן של החברה לגבות תשלום מלקוח גדול באמצעות צ'קים שלא נפרעו והפכו לחוב של 1.2 מיליון שקל. התוצאה של פעולות אלו, נטען בתביעה, היתה פגיעה בשווי האחזקות של שכטר והוכמן. לפי התביעה של השניים, לאחר כניסתם לחברה גם התגברה התחרות בשוק התיירות שבו פועלת צבר.
"עסקה רשלנית"
בסוף אוקטובר פתחו הוכמן ושכטר חברה חדשה, הוכמן ושכטר הפקות, שתתחרה בעידן חדש. בתביעה שהגישה מילניום נטען כי בניגוד למוסכם בין הצדדים, השניים החלו לפנות למנהלי תיקי לקוחות בעידן חדש וניסו לגייס אותם לחברה החדשה. "הוכמן ושכטר מתקשרים אל הטלפונים הניידים של מנהלי תיקי לקוחות בעידן חדש, ומקיימים עמם פגישות בבית קפה המצוי בקרבת משרדי עידן חדש", נכתב בתביעה. המילניום ועידן חדש טוענות גם כי הוכמן ושכטר, בזמן העבודה במילניום, הובילו עסקה רשלנית להפקה של כנס בירושלים שהתנהלה "בניגוד לנוהלי עידן חדש". השניים, כך נטען, אישרו את ההפקה אף שעידן חדש לא קיבלה את מלוא התמורה על האירוע, ובסופו של דבר עידן חדש נשארה עם חוב של 1.7 מיליון שקל.
בתגובה לכתב התביעה שהגישו שכטר והוכמן, נמסר מקבוצת אי.די.בי תיירות כי הם "דוחים את טענותיהם של הוכמן ושכטר. כל תביעתם (על טענותיה המוזרות) לא נועדה אלא כדי ליצור משקל נגד לטענותיה המוצקות של המילניום נגד השניים. המחלוקת כולה מתבררת בבית המשפט, כאשר בית המשפט כבר בחר להתערב ולהוציא צו מניעה זמני נגד הוכמן ושכטר. אנו סמוכים ובטוחים שבסוף היום, לאחר בירור התיק בחודש הבא, הוכמן ושכטר ישיבו למילניום 2 מיליון שקל שהם חבים לה". בנוסף נמסר מאי.די.בי תיירות: "גם העיתוי שבחרו הוכמן ושכטר למחזר את הסיפור ולהוציאו לעיתונות (ממש ביום שבו סורבה על ידי בית המשפט בקשה נוספת שלהם לדחות את בירור הטענות כלפיהם) אינו מקרי ונועד כדי ליצור לחץ על מנהלי החברה, שמא אלו ייאותו לחובם והתחייבויותיהם כלפי החברה".


