עולם ללא זכויות
רובנו נהנים מגישה חופשית למידע, אך עלינו לדאוג כי מי שמספק לנו אותו קיבל את רשותו של היוצר
בשבועות האחרונים מתרחשת לה מלחמה. אין מדובר חלילה במלחמת טילים אלא במלחמת החשוך באור. חברות האינטרנט הגדולות בעולם החשיכו את מסכינו השטוחים וחסמו את גישתם של גולשי האינטרנט למידע אשר בימים רגילים זמין חינם אין כסף.
ההחשכות נבעו לאור רצונן של החברות להביע מחאה (חברתית יגידו המחשיכים) נגד הצעתם של חברי הקונגרס האמריקאי לחוקק חוקים עם שיניים חדות יותר נגד מפירי זכויות יוצרים ברשת.
חברות האינטרנט הגדולות הגיעו לשווי דמיוני באמצעות המידע שהיה קיים ברשת עוד בטרם לידתן באמצעות סידורו של המידע והשבחתו. מנגד חוקי זכויות היוצרים נוצרו עקב הרצון של המחוקק להעניק תמריץ והגנה ליוצרים על מנת שייוולד מידע חדש בעולם.
לצד ההגנה ליוצר המידע, יצר המחוקק איזון ולא כל יצירה תעניק ליוצרה מונופול. המחוקק יצר חריגים המתירים שימוש חופשי ביצירה מוגנת אף בלא קבלת רשות מבעל זכות היוצרים ובלא תשלום תמורה. בין היתר קבע המחוקק (בדרך כלל המחוקקים מקבלים "השראה" האחד מהשני והדבר נכון כמעט לכל מדינות העולם המערבי) כי שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.
בעקבות גל ההחשכות וההפגנות שנערכו בעולם נגד חקיקתם של החוקים המכונים "SOPA" ו-"PIPA" משכו חברי הקונגרס האמריקאי את הצעות החוק. בהודעה שהוציא חבר בית הנבחרים האמריקאי למר סמית בינואר השנה מסר כי הוא מושך את הצעת החוק ולוקח את דאגותיהם של המתנגדים ברצינות רבה. השאלה מדוע חלה נסיגה כה מהירה ופזיזה. האם מר סמית נבהל מכוחה של המדינה הווירטואלית הגדולה בעולם אשר בה מתנהלת מערכת בחירות יומיומית באמצעות "לייקים" וכתיבה על "הקיר".
נכסים רוחניים אינם מוגנים מאחורי דלת ומנעול
בעקבות התחדשותם של המאבקים בנושאי זכויות יוצרים ברשת אנו עלולים לחשוב כי מדובר בענף משפטי חדש שנוצר בעקבות השינויים הטכנולוגיים בעולמנו, אך מדובר בענף משפטי שנולד כבר במאה ה-18 עם המצאת הדפוס. בעקבות הוצאת התלמוד גם המשפט העברי לא פסח על הנושא ודן בסוגיית ההגנה על היוצרים.
נראה ראוי כי כל קריאה היוצאת נגד יצירת סדר חקיקתי ברשת, תיבדק אל מול האינטרס של המחשיך. מתנגדי החקיקה הניפו שלטים ברחובות וצעקו כי שיתוף במידע אינו הופך אותו לגניבה. מצד שני עדיין לא הומצא נכס בבעלותו של אדם אשר ניתן לשתף בו אחרים ללא הסכמת הבעלים החוקיים של הנכס.
נכסים רוחניים אינם מוגנים מאחורי דלת ומנעול ונטילתם קלה ביותר בשונה מגניבה של נכס פיזי. יחד עם זאת מדובר בנכסים של ממש שהם חלק מזכויות האדם המהותיות ביותר אשר קבועות בסעיף 3 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. לא בכדי קבע המחוקק כי הפרת זכויות יוצרים היא בין העבירות האזרחיות הבודדות המאפשרות הגשה של קובלנה פלילית נגד המפר.
כיוון שאנחנו חיים בעולם קפיטליסטי וחופשי בו רובנו נהנים מגישה חופשית למידע עלינו לדאוג כי מי שהעניק לנו את הזכות להשתמש בידע הרב שהוא חושף בפנינו, קיבל את רשותו של יוצר היצירה בהתאם למגבלות שקבע המחוקק.
ההנאה הרבה מזמינותו של המידע ברשת, אסור לה להשכיח מאתנו את זכויותיהם החוקיות של היוצרים. ראו מה קורה במדינות שאין בהן זכויות או שהזכויות שיש בהן נשלטות על ידי שליטים בודדים. אנחנו לא רוצים שרשת האינטרנט תהפוך למדינה שכזאת.
הכותב הוא עו"ד מומחה לקניין רוחני ולזכויות יוצרים
