• תפריט
דעות

שקרים, שקרים ארורים וסטטיסטיקה

השבוע זכתה ישראל לגאווה לאומית גדולה כאשר הוכרזה כמדינה השנייה בעולם באיכות ההשכלה הגבוהה שלה; איפה טעו עורכי הסקר?

ברוך מבורך 07:4003.02.12

מוסדות להשכלה גבוהה נוהגים להתגאות בשכר בוגריהם ובאחוזי מעבר של מבחנים חיצוניים כאלה או אחרים. כך למשל מוסדות להשכלה גבוהה בארה"ב מדורגים בדירוגי איכות בפקולטות מסויימות על פי שכר הבוגרים במשרה הראשונה עם סיום הלימודים. השבוע זכינו לגאווה לאומית גדולה כאשר ישראל הוכרזה

על ידי ה-OECD כמדינה השנייה בעולם, אחרי קנדה, באיכות ההשכלה הגבוהה שלה - לפי מדידת אחוזי בעלי תואר אקדמי מקרב האוכלוסייה בגילאים הרלבנטיים.

 

מפתים ככל שיהיו, נתונים סטטיסטיים נזרקים השכם והערב לחלל האוויר, בדרך כלל מתוך כוונה להציג נתון קיצוני כלשהו - חיובי או שלילי. החיובי לצורכי יחסי ציבור, השלילי לצורכי ניגוח של יריב כזה או אחר.

 

אלה האמונים מעט יותר מהדיוטות על שיטות מחקר וניתוח סטטיסטיות, לא יכולים שלא להזכר באמרתו הידועה של מארק טווין המופיעה בכותרת מאמר זה. כאחד מהמתיימרים להשתייך לקבוצת האמונים מעט יותר, בראותי נתון סטטיסטי כזה או אחר, עוד לפני שאני טורח להתייחס אליו עניינית, אני טורח לחפש את מה שאני נוהג לכנות: "שובר השיוויון". 'שובר השיוויון' הוא נתון, משתנה או קבוצת משתנים, שאם נתייחס אליהם ישתנה הנתון הסטטיסטי המוצג בפנינו - ולפעמים אף תתהפך משמעותו לחלוטין.

 

כך למשל הייתי מעוניין בהחלט לדעת האם המוסדות המתגאים בשכר בוגריהם טרחו לבדוק מהו גילם הממוצע של בוגריהם והאם היו מועסקים עוד לפני סיום לימודיהם. את המוסדות המתגאים באחוזי מעבר של בוגריהם במבחנים מקצועיים חיצוניים כאלה, מבחני לשכת עורכי הדין למשל, הייתי שואל לגילם הממוצע של הסטודנטים, מצבם המשפחתי, האם הם עובדים או לא במהלך לימודיהם ומהו הרקע הסוציו-אקונומי שלהם. את המוסדות המובילים בעולם בדירוגי הפקולטות שלהם למינהל עסקים, כמשתמע משכר הבוגרים במשרה הראשונה עם סיום הלימודים, הייתי שואל שאלות מעניינות בנוגע לנושאי נטוורקינג שונים - כמו למשל כמה אחוזים מבין הבוגרים מועסקים על ידי בוגרים לשעבר של אותו מוסד, בבחינת "חבר מביא חבר"?

 

עוד טרם התפעמתי מעוצמתו של נתון ההשכלה הגבוהה בישראל, צצו ועלו בראשי מספר שוברי שיוויון מעניינים. על חלקם איני יודע את התשובה בהתייחס למדינות אחרות, על רובם הנתון הישראלי ידוע ומוכר ואינו משמח כל כך.

 

כך למשל היה מעניין לדעת באילו מדינות זוכה בוגר המוסד להשכלה גבוהה לתוספת שכר, כזו המלווה אותו גם לשנות פרישתו לגמלאות? מעניין היה לדעת באילו מדינות נדרשים מועמדים לעבודה בתפקידים זוטרים יחסית לתואר אקדמי? מעניין היה לדעת מהו המספר הממוצע של שעות לימודים המקנה את הזכות לקבלת תואר אקדמי? ועוד, מהן הדרישות מהסטודנט לצורך מעבר קורס ממוצע?

 

תשובות על שוברי השיוויון דלעיל היו מציבות את ישראל במקום שונה לחלוטין, נמוך הרבה יותר מזה שהוצבה בדירוג העולמי האחרון.

 

פרופ' ברוך מבורך הוא מרצה באוניברסיטת תל אביב ובמרכז האקדמי למשפט ועסקים, מנהל מדעי במכון המחקר "מאגר מוחות"

 

ספר התקציב 2017-2018 - גרסת כלכליסט 

 

בטל שלח
    לכל התגובות