לא על החוב לבדו

לקראת הדיון שקיימה החודש הממשלה בשינויים בתקציב 2012, הכין האוצר מצגת ארוכה שנועדה להסביר לשרים את חשיבות השמירה על מסגרת התקציב. אחד השקפים המעניינים במצגת הסביר כיצד הירידה בתשלומי הריבית על החוב, כתוצאה מהמשמעת התקציבית, אפשרה להגדיל בשמונה השנים האחרונות את תקציבי הבריאות, החינוך והרווחה. אבל ממצגת האוצר אפשר היה ללמוד גם כמה דברים מעניינים נוספים. למשל העובדה שבאופן יחסי, צמצום החוב הממשלתי לא רק שלא תרם לנושאים חברתיים, אלא פעל בדיוק בכיוון ההפוך.

רביעית מהסוף בטבלת ההוצאות לאזרחים

ב־2010 ניצבה ישראל במקום השמיני מהסוף בטבלת ההוצאות הממשלתיות לאזרחים של מדינות ה־OECD, עם הוצאה של 43% מהתוצר. ללא ההוצאה הביטחונית, ניצבה כבר ישראל רק במקום הרביעי מהסוף, עם 36% תוצר בלבד לעומת הוצאה ממוצעת של 45% במדינות ה־OECD. הוצאות הממשלה ללא ההוצאה הביטחונית מבטאות למעשה את סכומי הכסף שמעבירה הממשלה לאזרחיה כדי לממן פעילויות שונות בתחומים כמו חינוך, בריאות ורווחה.

דו"ח מצב המדינה השנתי של מרכז טאוב הסביר לאחרונה איך הידרדרנו למקום הלא מחמיא בטבלת ההוצאות האזרחיות. בין השנים 1990 ל־2010 גדל התוצר בישראל בשיעור שנתי של 4.5%, בזמן שהוצאות הביטחון גדלו רק ב־1.6% לשנה. כתוצאה מכך חסכה הממשלה סכום מצטבר של כ־46.3 מיליארד שקל. אולם הממשלה הפנתה רק חלק מהסכום להוצאה אזרחית, והעדיפה להתמקד בהקטנת היחס בין החוב לתוצר, שאכן ירד משיעור אסטרונומי של 284% ב־1984 ל־76% ב־2010. במדינות ה־OECD נרשמה בתקופה זו מגמה הפוכה, והיחס הממוצע בין החוב לתוצר בהן גדל מ־57% ל־82%.

יחס חוב נמוך מזה של גרמניה וצרפת

מצגת האוצר מפרטת גם היכן נמצאת ישראל בטבלת היחס בין החוב הציבורי לתוצר. ב־2010 הסתכם כאמור יחס זה בישראל ב־76%, והיה נמוך יותר מזה של מדינות כמו בריטניה, קנדה, גרמניה, ארצות הברית וצרפת. על קשרי הגומלין בין רמת החוב הממשלתי לבין ההוצאה האזרחית עמדה גם ועדת טרכטנברג, שציינה בדו"ח שפרסמה כי "איתנותו של המשק אינה נמדדת רק בקצב הקטנת משקל החוב, אלא גם בטיב מערכת החינוך, ברמת התשתיות האזרחיות, ברפואה איכותית ועוד".

לכן לא ממש ברור מדוע בנושא החוב הממשלתי מתעקש האוצר למקם את ישראל לפני מדינות גדולות וחזקות ממנה, ואילו בנושא ההוצאה האזרחית אין לו בעיה עם מיקומנו העלוב בתחתית הטבלה העולמית. הדוגמה הטובה ביותר להתעקשות האוצר על קוצו של יוד בנושא זה היא הקיצוץ הרוחבי האחרון, בהיקף של 1.25 מיליארד שקל, שאושר לאחרונה בממשלה. ביטול הקיצוץ המיותר הזה היה מגדיל את היחס בין החוב הממשלתי לתוצר בכ־0.14%, אבל במקביל היה מונע גריעת יותר ממיליארד שקל מפרויקטים חשובים בתחומי החינוך, הבריאות והרווחה.