$
בארץ

להסיר את חסמי ההנפקה של הישראליות בוול סטריט

החוק המחייב חברות ישראליות להשיג רוב מיוחס של בעלי המניות על מנת להירשם כחברות דואליות, מייצר חסם מיותר להנפקה בחו"ל

שחר הדר 07:49 31.01.12

 

בתחילת העשור הקודם תוקן חוק ניירות ערך כדי לאפשר לחברות הנסחרות בבורסות מסוימות בחו"ל, דוגמת נאסד"ק והבורסה בניו יורק, לדווח בישראל במתכונת הדיווח הדואלי. בהתאם למתכונת דיווח זאת, רשאים התאגידים הדואליים הנסחרים בישראל ובבורסות מוכרות לדווח בישראל לרשות ניירות ערך והבורסה בתל אביב את אותם דו"חות שהם מוסרים בחו"ל, וזאת במקום הדיווחים הנדרשים מחברה ציבורית בישראל.

 

מטרתו העיקרית של תיקון החוק היתה לעודד חברות הנסחרות בחו"ל להירשם למסחר בתל אביב. חברה הרשומה בבורסה מוכרת זכאית לדווח כחברה דואלית בישראל לאחר רישומה למסחר בתל אביב, בתום שנת מסחר בבורסה בחו"ל או לפני מועד זה אם שווי מניותיה הוא לפחות 150 מיליון דולר.

 

במקביל להסדר זה, קובע חוק ניירות ערך כי תאגיד מדווח בישראל, הרושם את מניותיו בחו"ל בבורסות מוכרות, רשאי להפסיק לדווח כתאגיד ישראלי ולעבור לדווח בישראל את דיווחיו מחו"ל כתאגיד דואלי.

 

הדיווח הכפול מול הדיווח הדואלי

 

נכון להיום, ולמעלה מעשור מאז חקיקת התיקון לחוק, מרבית החברות הדואליות הנסחרות בישראל החלו את דרכן כחברות ציבוריות בחו"ל. החלפת מתכונת הדיווח כפופה לאישור בעלי מניות ברוב מיוחס. אין די באישור האסיפה ברוב רגיל. חוק ניירות ערך קובע כי החלפת מתכונת הדיווח כפופה לאישור רוב בעלי המניות שאינם בעלי שליטה.

 

חברת גזית גלוב, הנסחרת בבורסה בתל אביב והנפיקה לאחרונה בניו יורק, ביקשה את אישורה של האסיפה הכללית לשינוי מתכונת הדיווח לדיווח הדואלי. במסגרת ההצעה שעלתה לסדר היום, התחייבה הנהלת החברה כי השינוי במתכונת הדיווח יחל רק לאחר 12 חודשים ממועד רישום מניות החברה למסחר בבורסה של ניו יורק. אסיפת בעלי המניות דחתה את הצעת הנהלת החברה.

 

בהחלטתה דנה האסיפה הכללית את הנהלת גזית גלוב למשטר דיווח כפול - דיווח בישראל כתאגיד ישראלי ודיווח בארה"ב כתאגיד הכפוף להוראות רשות ניירות ערך האמריקאית (ה־SEC), משטר דיווח הכרוך בהתעסקות אינסופית בתרגום דיווחים, בתרגום דו"חות כספיים ובדיווחים חוזרים וכפולים, לרבות הגשת שני דו"חות שנתיים בפורמטים שונים. אין ספק, כי להנהלת גזית גלוב יש דרכים טובות יותר להעביר את זמנה.

 

חשוב להדגיש - הצבעת בעלי המניות של גזית גלוב אשר עמדה על הפרק ושבעלי המניות של החברה התבקשו לאשר אינה למעשה בין חלופת הדיווח הישראלי לחלופת הדיווח האמריקאי אלא בין חלופת הדיווח הכפול (ישראלי ואמריקאי) לבין חלופת הדיווח הדואלי (הדיווח האמריקאי). בעלי המניות של גזית גלוב אמנם לא נקראו לאשר את ההנפקה בארצות הברית, ועל כן ניתן לטעון, כי החלטה זו נכפתה עליהם, אולם אין ממש בטענה זו. החלטת ההנפקה אינה שונה משורה ארוכה של החלטות עסקיות מהותיות אחרות אשר הדירקטוריון הוא הארגון המוסמך לאמצן בהתאם לחוק החברות המתקבלות במסגרת חלוקת הסמכויות המקובלת בדין בין דירקטוריון החברה ואסיפת בעלי המניות - החלטות אשר "נכפות" על בעלי המניות.

 

לאחר יותר מעשור מאז שנפתחו הדלתות עבור החברות דואליות, הגיע הזמן לתקן את חוק ניירות ערך ולאפשר לחברות ישראליות היוצאות להנפיק בחו"ל ונרשמות בבורסות מוכרות לשנות את מתכונת הדיווח באסיפת בעלי מניות ברוב רגיל.

 

להסיר את החסמים מהנפקות בחו"ל

 

התיקון לחוק ניירות ערך, שפתח לפני יותר מעשור את הדלתות לחברות הדואליות, התבסס על ההכרה כי כללי הגילוי הרלבנטיים לחברות הנסחרות בבורסות המוכרות נותנים מעטפת הגנה מספקת למשקיעים בחברות.

 

לאחר שקבע המחוקק כי גילוי "זר" מספק הגנה מספקת למשקיעים בישראל (מבין החברות הכלולות במדד מניות ת"א־25, שבע חברות מדווחות כיום במתכונת הדיווח הדואלי), יש לתת לקביעה זו תקפות מלאה ולא לתת לבחירת מקום הרישום הראשון של החברה להשפיע. זאת אף אם הגילוי הדואלי הנו מצומצם יותר מהגילוי הישראלי. הסיבה לדיווח המצומצם בארה"ב נובעת, בין היתר, מהפטורים השונים שמהם נהנות חברות ישראליות בארה"ב מכוח תקנות הגילוי של רשות ניירות ערך האמריקאית עבור חברות שאינן אמריקאיות.

 

לאחר שהמחוקק בחר להתיר את הדיווח הדואלי, ובהיעדר זירות מסחר אלטרנטיביות בישראל, יש לפעול להסרת חסמים אשר מלכתחילה עלולים להרתיע חברות ישראליות מלהירשם למסחר בחו"ל. ההסדר האי־סימטרי שיצר המחוקק בין חברות דואליות שהחלו את דרכן בתל אביב ובין חברות דואליות שהחלו את דרכן בחו"ל יכול אף לעוות את שיקוליהן של חברות פרטיות אשר שוקלות הנפקה ראשונה, אך מבקשות בסופו של יום להיסחר בכמה שווקים.

 

אין הצדקה אמיתית לקביעה כי שינוי מתכונת דיווח דורש אישור זהה לנדרש לאישור עסקה חריגה עם בעל שליטה. יש לאפשר להנהלת החברה גמישות ניהולית, תחת חובות הזהירות והנאמנות, לפעול למקסום הערך לבעלי מניותיה. בסופו של יום, אם בעלי המניות אינם מרוצים ממתכונת הדיווח של החברה, הם תמיד יכולים להצביע גם ברגליים.

 

הכותב בעל תואר דוקטור במשפטים ושותף במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'

x