יזם, רוצה להצליח? קבל כמה רעיונות
תנו לעובדים שלכם זמן לחשוב ולהיות יצירתיים, אל תהססו לבצע רכישות אסטרטגיות ואל תתביישו להעתיק רעיונות אם הם יכולים לעזור לתזרים שלכם. תשאלו את המייסד של וולמארט
לעיתים קרובות נראה שיזמים מצליחים בניגוד לכל הסיכויים. בין אם מדובר בביל גייטס, ריצ'רד ברנסון אן כל יזם אגדי אחר, הסיפור לרוב מסתיים במילים "הצלחה". אבל איך באמת היזמים הטובים ביותר זוכים להצלחה לעיתים קרובות כל כך ובצורה משכנעת כל כך?
אתר CNBC חבר לפטר כהן, מרצה לאסטרטגיה עסקית בבוסטון קולג' והבעלים של חברת ייעוץ, ואסף כמה דוגמאות לאופן שבו המוח היזמי מיישם ארבעה עקרונות של קבלת החלטות אסטרטגית:
ניצול הנטייה לאישור: אם אי פעם הפחתתם מערכו של מידע שלא רציתם לדעת עליו, חוויתם הטיית אישור. כשביל גייטס היה איש עסקים צעיר בתחילת שנות ה-80, הוא ניצל את הטיית האישור של יבמ, וחתם על ההסכם שהפך אותו לאיש העשיר בעולם. יבמ החלה להיכנס לעסקי המחשבים האישיים ולפיכך הייתה מעוניינת במערכת הפעלה מורשית. בחברה האמינו שהמצוינות השיווקית שלה תהפוך אותה בין לילה למובילת השוק למחשבים אישיים, ולכן הסכימו בלי בעיה להעניק לגייטס את הרישיון למכור את מערכת ההפעלה שלו למחשבים שנחשבו לחיקויים, מכיוון שהניחו שהחיקויים יעלמו ברגע שיבמ תיכנס לשוק, ההנחה הייתה שהעניקו לגייטס משהו חסר ערך. גייטס חשב אחרת, ובעוד דל וקומפאק השתלטו על השוק הוא הרוויח מנטיית האישור של יבמ.
לאפשר לאלפי פרחים לפרוח: גוגל לא יודעת מהיכן יצמח הפרויקט הבא שלה, ולכן היא מאפשרת לעובדים להעביר 25% מזמן העבודה שלהם על פרויקטים שמעניינים אותם. הסיפור מאחורי גוגל ארת' מצביע על כך שתוצאות לא צפויות יכולות ליצור הכנסות חדשות. מייסד החברה סרגיי ברין בחן תוכנת הדמיית לוויינים של קייהול (Keyhole) לפני רכישת החברה ב-2004. בפגישת צוות העלה ברין את קייהול למקרן והחל להראות לאנשים את הבתים שלהם. כתוצאה מכך הוא החל לשאול "מדוע אי אפשר לראות את כל העולם ביחד?" עד 2006, גוגל ארת' כבר שילב פרסומות , כגון מציאת רשת פיצה בזמן שמבקרים בשכונה מסוימת. נכון לאוקטובר 2011 גוגל ארת' הורד מיליארד פעמים.
התרחבות באמצעות רכישות אסטרטגיות – אף שסיסקו סיסטמס היא חברה ענקית, הצמיחה שלה במהלך שנות ה-90 נבעה מתפיסה של דויד מול גוליית. כלומר, שהיא חייבת לגדול כדי לא למות. סיסקו זיהתה במהירות כי רכישה של חברות קטנות בעלות דריסת רגל בשוק מתפתח יכולה ליצר הכנסות אטרקטיביות, בהנחה שיעד הכיבוש יצר מוצר בקטגוריה חדשה שהלקוחות התאגידיים רכשו בהתלהבות, אך החולשה של אותה חברה היא במכירה ובשיווק לחברות הגדולות – פעילות שבה הצטיינה סיסקו. כך היה עם רכישת קרסנדו קומיוניקיישנס (Crescendo Communications) ב-1993, ממנה התכוונה בואינג, מהלקוחות הגדולות של סיסקו, לרכוש מתגים. סיסקו חששה בזמנו שהמתגים של קרסנדו עשויים לפגוע בטכנולוגיית הליבה של סיסקו, הנתב. אולם היא התגברה על החשש ורכשה את החברה תמורת 95 מיליון דולר. זו הייתה החלטה נבונה: עד 1995 המתגים תרמו 4 מיליארד דולר למכירות של סיסקו.
העתקה סלקטיבית – ליזמים מצליחים אין בושה בכל הקשור להעתקת רעיונות של אחרים, כל עוד הם משרתים את המטרה שלהם. דוגמה טובה לכך היא סאם וולטון, מיסד רשת וולמארט. וולטון העביר לא מעט זמן בחקירת המתחרים שלו, והעתיק את הרעיונות הטובים ביותר שלהם. למשל, וולטון פתח את רשת הבת של וול מארט, סאם'ס קלאב כהעתק של פרייס קלאב של סול פרייס. הרעיון הגנוב השתלם: בשנה הפיסקאלית 2011, סאם'ס קלאב תרם 49 מיליארד דולר להכנסות של וול מארט. הסאם וולטונים של העולם בהחלט מודעים לכך שהם אינם צריכים להמציא את כל הרעיונות שלהם. למעשה, הם שמחים להגשים את החזון שלהם על ידי הפקעת רעיונות שהמתחרים כבר הוכיחו שהם מוצלחים.
העקרונות האסטרטגיים הללו אינם מתאימים רק ליזמים. ניתן ליישם אותם בעסקים הקיימים ואפילו בתאגידים גדולים. אך כל עוד העולם העסקי המסורתי לא יתחיל להתנהל כמו היזמים שצוינו, יהיה קשה עד בלתי אפשרי לארגונים הגדולים של היום להצטרף לכלכלת היזמות המתפתחת.
