היום שאחרי מתקפת טילים איראנית

כלכלת ישראל שנחזית להיות אי של יציבות בעולם כלכלי מתנדנד, מול אירופה מקרטעת וארה"ב שמנסה להתאושש , כשהמזרח המתעורר סוער אף הוא, ישראל עומדת בפני שאלה קיומית בגין ההתחמשות האירנית. הביקורים התכופים של צמרת הביטחון האמריקאית בישראל ולהפך וכותרות על "תאומים" והתראות מעוררים חשש. גם אירוע במצרי הורמוז יכול להצית אש.

"כאן שידורי ישראל במהדורת חירום בעקבות התקפת הנגד שתקפה אירן את ישראל לאחר שמתקפת טילים אמריקאית פגעה בתכנית הגרעין האירנית" נשמע הזוי והלוואי שלא יקרה, איך ייראה היום שאחרי אם אילו וחלילה שאלוהים ישמור.

בנקודה זו יש מי שנוטש את קריאת המאמר, מתוך חשש, מתוך הדחקה או מתוך סינון המשפט "עוד מטורף אחד". איש מהנוטשים לא יכול להשפיע בנטישתו על המתרחש סביבנו ולכן כדאי לנסות להתמודד עם האפשרות דמיונית ככל שתהיה.

לתפיסתי, כמי שמתמודד ומלמד ניהול סיכונים, אי התמודדות איננה פתרון והשארת הפתרון ליצירתיות בעת הצורך היא חסרת אחריות.

מדחיקים סיכונים ולא מתמודדים

כל מי שעולה למטוס בדרכו לנופש בחו"ל נאלץ להתמודד עם סוגיית ההתרסקות כאשר הצוות מלמד מה לעשות במקרה חרום. מרבית הנוסעים מוצאים לעצמם באותן דקות כל עיסוק מדחיק רק כדי לא ללמוד הלכה למעשה מה לעשות .

מאחר ואסור לברוח מהתבוננות בסכנות, בניסיון לנתח את השלכותיהן ולמצוא פתרונות אפשריים, כדאי לחשוב על כמה פרמטרים כלכליים ולהרהר בבעיות לאור התקפה על ישראל אם תתרחש כזו. הפרמטרים הכלכליים הם שער השקל ביחס לדולר, הריבית, המשכנתאות, התעסוקה והאבטלה, סחר החוץ, פיקדונות הציבור בבנקים, החסכונות הפנסיונים ארוכי הטווח, הבורסה, האינפלציה, רמת החיים. נתייחס בעיקר לפרמטר חשוב של זמינות הכסף.

מערכת המחשוב קורסת

אם ישראל תותקף בצורה קשה, ישרור כאוס בכל תחומי חיינו. כל האימונים והתרגילים שנערכים למקרי חירום מתרגלים תמיד את כוחות ההצלה. לא מתרגלים את האוכלוסייה כמובן כדי לא ליצור פאניקה ולחץ. מי שיישא בנטל באירוע אמת הוא הציבור שצריך לדעת כיצד להתנהג. אעז לשאול שאלת אפיקורס – כיצד ינהג הציבור אם בעקבות התקפה כאמור לא יהיו בנקים בישראל ולא יהיה כסף בידי האנשים. כיצד ניתן יהיה לרכוש מוצרים בסיסיים למחיה כמו מים ולחם? לא נערכים אימונים ותרגילים לאוכלוסיה למצב בו אין בנקים , אין כסף ובכל זאת צריך להתקיים. גם לא ידוע על תדריך כתוב בעניין.

כשאני מגיע לייעץ לארגון בנושא ניהול סיכונים דבר ראשון ביקשתי שיפילו את מערכת המחשבים לשבוע ואחרי כן נמשיך בשיחה. בכל המקרים שנתקלתי עד כה אמרו כי זה בלתי אפשרי והארגון לא ישרוד. המסקנה המחשבים הם סם חיים של הארגון ובקריסתם הוא לא ישרוד. המשמעות שחייבים להכין תכנית למצב שהם יקרסו. כך צריך כיום להצדיק את הציבור לקראת אסון אפשרי. מה קורה אם אין בנקים למשך שבוע? כיצד מתפקדים בלי כסף? אולי רצוי שכל אחד יחזיק בביתו מזומנים למקרה שהבנקים יקרסו בהתקפה? אולי כדאי שהממשלה תתאם עם מדינה ידידותית מצב גיבוי לכספי הציבור?

מערכת גיבוי והנהגה ממשלתית

בנק ישראל צריך להנחות את המערכת הבנקאית להקים מרכזי מחשבים כגיבוי – בארץ אחרת משהו בנוסח ROC (Recovery Operating Center). צריך להעז להעלות שאלות בסיסיות בתחום הכלכלה היומיומית – שלא לדבר על דברים פחות בסיסיים כמו מה עם המשכנתאות? מה עם תכניות החיסכון ? מה עם כל מה שיש לאנשים בכספות בבנקים? מה עם קופות הגמל ומה עם תוכניות הפנסיה?

אפשר לצפות מההנהגה הכלכלית לתדרך את הציבור ולפחות להעניק לציבור את התחושה שתרחישים קשים נבחנו והוכנו תכניות מגירה.

ברור שבקרות המקרה שער החליפין שקל דולר ינסוק לשחקים, הריבית תעלה, האינפלציה תחגוג, אולי בכלל יתפתח סחר חליפין. מקצועות פיננסיים שהיום נחשבים מובילים כמו מנהלי השקעות, ברוקרים, "מוסדיים" ודומיהם ייעלמו מהעין ובמקומם יידרשו שרברבים, נגרים, זגגים ובנאים.

נכתב "אשרי אדם מפחד תמיד" (משלי כח, י"ד) והמפחד הנבון נזהר ומתכונן בגלוי. לא אצל נתניהו ושטייניץ.