חוק ה"תספורות": עוד רחוקים מחקיקה
חוק ה"תספורות" מתעלם מהקושי לקבוע את גודל ה"תספורת", ומנטיית בעלי השליטה לעגל אותו מטה
08:18
26.01.12
גל הסדרי החוב האחרונים מלמד אותנו שיהיה קשה מאוד ליישם את הצעת חוק ה"תספורות", המצריך מינוי נאמן בעת מחיקת יותר מ־10% מחובה של חברה. זאת, לאור המחלוקות המתעוררות בחישוב גובה התספורת. הנה מספר דוגמאות:
הסדר החוב הנוכחי בטאו תשואות, שבשליטת אילן בן־דב. בעוד שבן־דב ומנכ"ל טאו יוסי ארד טוענים כי מדובר בתספורת של כ־10% לכל היותר, בנציגות בעלי האג"ח יש שטוענים כי התספורת מגיעה ליותר מ־20%. ההבדלים נובעים מהערכות שונות לגבי שווי החברה ביום שלאחר ההסדר, כמו גם לגבי שווי מניות החברה־האחות סאני אלקטרוניקה וכן הביטחונות שיועברו לחברה במסגרת הסדר החוב.
הסדר החוב המתגבש בדלק נדל"ן, שבשליטת יצחק תשובה. המתווה הראשוני, שהוכן עבור תשובה על ידי פרופ' אמיר ברנע, הציג תספורת של 40%, בעוד שבעלי האג"ח חישבו את התספורת בגובה 67%. ושוב ניטשת מחלוקת לגבי שווי החברה — מחלוקת אשר עדיין לא קיבלה פתרון, לא בשוק ההון, לא באקדמיה ולא בבתי המשפט.
הסדר החוב בגובה 7.5 מיליארד שקל שהושלם ברבעון השני של 2010 באפריקה ישראל, שבשליטת לב לבייב. לפי פרופ' ברנע, התספורת לבעלי האג"ח היא 9%. אלא שכבר בתום אותו רבעון רשמה אפריקה רווח הון חשבונאי בהיקף של 1.45 מיליארד שקל, שמלמד יותר מכל כי התספורת המיידית לבעלי האג"ח הסתכמה בכ־20%. זאת, בהנחה שהחברה תצליח לפרוע את החוב, אחרת התספורת תתרחב.
לכן, מוטב לחוקק קודם חוק שיכריע כיצד קובעים שווי חברה.
