ראיון "כלכליסט" - פרופ' שלדון צדק: "אני מעצבן אותך? אז אני לא עורך דין טוב"
פרופ' צדק, מבכירי הפסיכולוגים התעסוקתיים בארה"ב, פיתח שיטה שמנבאת את הסיכוי של כל סטודנט להפוך לעו"ד מעולה. בראיון ראשון הוא מסביר כי רקע אישי ויכולת להתמודד עם קונפליקטים יכולים לחזות הצלחה טוב בהרבה מציונים
התהליך הבא מוכר לכל מתמחה שמבקש לעבוד במשרד עורכי דין פרטי: אתה שולח את קורות החיים שלך בצירוף גיליון ציונים, מתראיין אצל עורך דין בכיר במשרד שבוחן את כישוריך - ובהמשך, אם שיחק לך המזל, נפגש גם עם אחד השותפים במשרד, ששוקל האם להעסיק אותך.
לכל אורך התהליך הזה קיים רגע מדויק ומכריע, שבו מחליט המשרד האם לקבל אותך לעבודה. אבל מתי בדיוק הוא מתרחש ומה עומד מאחוריו? האם זה הציון בקורס בדיני חוזים, תחושת בטן לא מוסברת של הבוס, היכרות קודמת עם העובד או בכלל המראה החיצוני שלו?
הפרמטרים האלה, שנשקלים על ידי משרדי עורכי דין בבואם לקלוט עובדים חדשים, עשויים לעבור בקרוב מהפכה. זאת, על רקע מחקר חדש של שני חוקרים מאוניברסיטת ברקלי, הפסיכולוג פרופ' שלדון צדק והמשפטנית פרופ' מארג' שולץ, שמנסה לנבא את סיכויי ההצלחה של עורכי דין כבר בשנים הראשונות שלהם כסטודנטים למשפטים.
במסגרת המחקר, פיתחו השניים סדרת מבחנים המגדירה 26 פרמטרים שאמורים לנבא את יכולתו של סטודנט מן השורה להפוך לעורך דין מעולה. "כחלק מהעבודה במשרד נדרש עורך דין לעשות דברים שונים לגמרי מאלה שנבדקים במבחנים הקיימים", אומר פרופ' צדק בראיון ראשון שהוא מעניק לעיתון בישראל. "מדובר ביכולות אחרות לגמרי, כמו היכולת לנהל משא ומתן או להופיע מול שופט".
אחד המבחנים שפותחו על ידי החוקרים, מבחן ה־Situational Judgment המכונה STJ, נועד לבחון כיצד יתמודדו עורכי הדין לעתיד עם סיטואציות שיעמידו אותם בפני קונפליקטים מורכבים. מבחן אחר, ה־Biographical Information Data, או בקיצור מבחן ה־BIO, נועד לבדוק את הרקע של המועמד והניסיון המקצועי והאישי שלו.
על פי מחקרם של פרופ' צדק ופרופ' שלדון, שני המבחנים יעילים בהרבה מבחינת יכולתם לנבא את האפקטיביות של עורך הדין לעתיד במקצוע. יותר מאשר מבחני הקבלה הקיימים כיום לבתי הספר למשפטים באוניברסיטאות בארה"ב (מבחני ה־LSAT), ומהציונים של המועמדים שעל בסיסם הם מגישים מועמדות להתקבל ללימודים.
המשרדים הגדולים כבר מתעניינים
הראיון עם פרופ' צדק נערך על רקע ביקורו בישראל לצורך קבלת פרס מפעל חיים. הפרס הוענק לצדק במסגרת כנס בינלאומי בנושא התנהגות ארגונית שארגנה הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל־אביב. הכנס עצמו עסק ביחסי עבודה וכלל 170 חוקרים מתחום ההתנהגות הארגונית.
פרופ' צדק, ששמו מסגיר את מקורותיו היהודיים, הגיע לארץ לראשונה ב־1976 ומדי פעם מבקר בישראל לפרקי זמן קצרים. כאשר הוא נמצא בארה"ב הוא מחלק את זמנו בין עשרות משרדי עורכי דין, שכבר הביעו עניין במחקר שלו ומעוניינים לאמץ חלק מהמבחנים שאותם פיתח. בחודש מרץ הקרוב צפוי פרופ' צדק להשתתף בכנס משפטי גדול שייערך בברקלי, ואשר בו תיבחן השאלה כיצד המחקר שהגה עשוי לשנות את מבחני הקבלה הקיימים לבתי הספר למשפטים באוניברסיטאות בארה"ב.
"מבחן ה־LSAT, המשמש לצורך קבלה לבתי הספר למשפטים בארה"ב, לא מצליח לנבא הצלחה בלימודים", אומר צדק. "מחקרים שנעשו על ידי המועצה שעורכת את המבחן גילו כי קיימת הסתברות של 25% שמי שהצליח בלימודים בשנה א' הצליח גם במבחן. המשמעות היא שההצלחה של יתר 75% מהסטודנטים בשנה א' לא מוסברת על ידי הציונים, ומשהו אחר מסביר אותה". אילו עוד אלמנטים יכולים להסביר את התוצאות?
"מוטיבציה גבוהה לעומת שיעמום בלימודים. אדם שהשיג ציון גבוה במבחני הקבלה עשוי להשתעמם במהלך לימודיו. יש גם סטודנטים שעובדים במהלך השנה הראשונה ללימודים ולא יכולים להתמסר אליהם".
במסגרת מחקרו קבע פרופ' צדק כי לא רק שבתי הספר למשפטים לא משקיעים מאמץ אמיתי בניסיון לחזות את ההצלחה של עורכי הדין לעתיד במקצוע, הם אף לא מנסים להעריך את הצרכים של המקצוע כאשר הם מקבלים מועמדים ללימודים.
מטרת המחקר היתה ליצור סט של כלים לשימושם של משרדי הקבלה בבתי הספר למשפטים, בידיעה שהשכלה משפטית זקוקה לכלים מהימנים שיזהו ויחזו מיומנויות של יעילות מקצועית, כדי לאפשר לבתי ספר לבחור עורכי דין טובים יותר.
כך למשל, מבחני ה־STJ שפיתח צדק מורכבים מתרחישים היפותטיים, שבמסגרתם נדרש הנשאל לבחור בין כמה פתרונות אפשריים לכל סיטואציה. המחקר כלל כ־200 סיטואציות היפותטיות ודרכי פתרון שונות. כך למשל נשאל הנבדק: "אתה מגלה שקולגה שלך, שאתה עזרת בהכשרה שלה לעבודה, העתיקה מסמכים סודיים ממסמכי הפירמה. מה היית עושה?". התשובה לשאלה נעה בין דיווח אנונימי, לבקשה מהעמיתה לעבודה להשמיד את המסמכים לפני שהיא תיתפס, ועד הימנעות מעשייה.
למבחני ה־BIO פיתחו החוקרים כ־200 פרטים ביוגרפיים המכסים את כל אותם 26 הפרמטרים שהגדירו, וכתבו 4–5 אפשרויות תשובות אפשריות לכל שאלה. כך למשל, כדי לבחון יצירתיות נשאל הנבדק כמה פעמים בשנה האחרונה הצליח להביא רעיון שאף אחד אחר לא חשב עליו.
"במשך 40 שנה התעניינתי ועסקתי במבחנים לארגונים כדי לחפש דרכים טובות יותר לבחור בעובדים, מאשר המבחנים הרגילים שלהם", מסביר פרופ' צדק, "אחד הדברים שגיליתי הוא שאם משתמשים במבחנים הסטנדרטיים הרבה מיעוטים אינם מצליחים בהם, ואם נצליח לעצב מבחנים אחרים אולי נשנה את אפיון האנשים שיגיעו לאוניברסיטאות מובילות".
לדברי פרופ' צדק, לפני 12 שנה הוא החל לחקור את מבחני הקבלה של סטודנטים למשפטים בארה"ב כדי לבחון את אי־ההצלחה בהם של של בני מיעוטים. "הרעיון של המחקר שלנו הוא שאם אתה מאמן אנשים כדי שיהיו עורכי דין, וזאת המטרה של אותם בתי ספר, המבחן אמור לבדוק האם הם יהיו יעילים כעורכי דין בעתיד".
אתה לא חושב שהמחקר שלך עשוי לשחק לידי מוסדות אקדמיים בעלי אוריינטציה מקצועית, במקום לתת לסטודנטים כלים להיות משפטנים עם ראייה רחבה יותר?
פרופ' צדק: "הכוונה של בתי הספר באמריקה היא להפוך אנשים לעורכי דין. זה ההבדל בין ארה"ב לישראל. אחוז גבוה מאוד של הבוגרים בארה"ב עוסק אחר כך בעריכת דין. זאת המטרה הרשמית של המוסדות האלה. ידע אקדמי כללי ניתן במסגרת הקולג', אבל בית ספר למשפטים הופך אותך לעורך דין, כמו שבית ספר לרפואה אמור להפוך אותך לרופא".
"אתה חייב להאמין לעורך הדין שמולך"
"במסגרת המחקר ראיינו 200 עורכי דין, והשאלה ששאלנו אותם היתה: 'את מי היית בוחר לייצג אותך במקרה של צרה, ולמה'", מסביר צדק כיצד התנהל המחקר שערך. "כך גיבשנו 26 פרמטרים, ואז ביקשנו מכל עורך דין לתת לנו דוגמה לכל פרמטר ולהשיב למשל, 'כיצד היית מגדיר עו"ד שיודע לנהל מו"מ באופן מוצלח'. מתוך התשובות שקיבלנו, זיהינו 715 דוגמאות להתנהגויות אפשריות של עורכי דין, המדגימות בצורה שונה ומכיוונים שונים 'אפקטיביות' בעבודה. במחקרים מצאנו סדרה של שאלות שיכולות לנבא את האפקטיביות על פי אותם פרמטרים".
צדק מסביר כי ניסה לזהות אילו שאלות ניתן לשאול מועמדים לעבודה שאינן דורשות ידיעה של החוק, אבל כן יאפשרו לזהות באיזו דרך יבחר לנהל משא ומתן. "דוגמה טובה שקיבלנו מעורכי הדין התייחסה להשפעה הרגשית שיש לעורך דין טוב. אם אתה עורך דין המופיע בבית משפט ואתה מדבר לקהל של מושבעים, הוא צריך להסתכל עליך, אבל האם הוא מאמין למה שאתה אומר? האם הוא מקשיב? ואם לא, אז איך אוכל לשנות את זה כדי למשוך את תשומת לבו? אולי כדאי שאשנה אסטרטגיה. כיוון שאם לא, אני לא נותן שירות טוב ללקוח שלי. אם אני מעצבן אותך, כנראה אני לא עושה עבודה טובה".
הרעיון שמאחורי המחקר של פרופ' צדק היה להגביר את הרב־גוניות בבתי ספר למשפטים בארה"ב, ולאפשר ליותר אפרו־אמריקאים והיספנים להתקבל לאוניברסיטאות העילית בחוף המזרחי של ארה"ב (בהן הרווארד, ייל ופרינסטון). אך למרות המטרה הראויה, גם פרופ' צדק מודה כי השימוש הסופי במחקר עשוי להיות אחר לחלוטין.
"כיום ישנם משרדים גדולים מאוד בארה"ב שמעוניינים שבתי הספר למשפטים יעשו את המבחנים האלה, כדי שמועמדים יוכלו להציג את התוצאות - בנוסף למבחן הנוכחי - בקבלה למשרד. משרדים ורשויות ציבוריות כבר פנו אליי כיון שהם רוצים להשתמש באותם 26 הפרמטרים. יש משרדי עורכי דין שרוצים לבחון את המועמדים, אבל הם גם רוצים לבדוק עורכי דין שכבר עובדים בתוך המשרדים - האם הם זכאים לקבל בונוס, או לענות על השאלה האם צריך למנותם לשותפים". את המשפט האחרון אומר פרופ' צדק במעין חוסר שביעות רצון, שכן ברור שלא זאת היתה מטרתו מלכתחילה.
יישום המחקר של צדק בישראל
אף ששיטת הקבלה לפקולטות למשפטים בישראל שונה לחלוטין משיטת הקבלה לבתי הספר למשפטים בארה"ב, אין ספק שניתן להשתמש במחקר וליישמו גם אצלנו.
כמו בארה"ב, גם בישראל הקבלה להתמחות (ולעתים גם לשנה הראשונה בתור עורך דין), מתבססת באופן מובהק על ציוני שנה א' ו־ב' ללימודים. הציונים בקורסים דוגמת דיני חוזים ודיני תאגידים עשויים להיות קריטיים עבור כל מועמד המבקש להתקבל למשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל. את המסקנות של המחקר ניתן ליישם באופן ברור גם על תוצאות אלו: הציונים בקורסים באוניברסיטה מתבססים על מבחני "נייר ועיפרון" (כפי שפרופ' צדק מגדיר אותם במחקר), ואין כל בחינה מהותית של יכולת המועמד להצליח במקצוע כעורך דין, אלא ביכולת שלו להיבחן על חומר תיאורטי שנלמד.
על פניו, אין צורך להחליף את השיטה הקיימת לחלוטין, אבל ניתן לעשות שימוש יעיל בבחינות שיכולות לחזות יכולת עתידית של המועמד לקיים משא ומתן, לבחון את מידת המוטיבציה שלו והרקע האישיותי הרלבנטי, או לבחון אם אותו סטודנט מצטיין יוכל בעתיד לעמוד מול שופט וליצור רמת אמון גבוהה לדברים שהוא אומר. כיום היבטים אלה נבחנים בראיון קצר של כחצי שעה (במקרה הטוב) מול השותף במשרד שאמור להכריע בעניין. המחקר של צדק יכול לתת לאותו שותף כלים משמעותיים להכריע בעניינו של המועמד.
פרופ' שלדון צדק (67)
מצב משפחתי: נשוי + 3
תפקיד: פרופ' לפסיכולוגיה באוניברסיטת ברקלי
תפקידים קודמים: יועץ ארגוני בכיר למכבי האש של ארה"ב
עוד משהו: אוהב לטייל - ביקר בכל היבשות בעולם. בתו טרייסי היא טייסת של מטוסים קלים
