• תפריט
משפט

ראיון "כלכליסט" - "דנציגר היה חוזר גם אם התיק היה נסגר מחוסר ראיות"

עו"ד שרון קלינמן, שליוותה את השופט דנציגר לחדר החקירות, מותחת ביקורת על המשטרה והפרקליטות: "חוקרים רואים עורכי דין כרודפי בצע בכל מחיר"

משה גורלי 10:2219.01.12

ביום חמישי האחרון חזריורם דנציגר להשתתף בדיוני בית המשפט העליון, חמישה חודשים לאחר שהשעה את עצמו בעקבות חקירה משטרתית נגדו. דנציגר נחשד בקבלת שוחד מראש עיריית בת ים שלומי לחיאני - חקירה שאותה החליט היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין לסגור מחוסר אשמה. החלטה זו קיבל וינשטיין בניגוד לדעתו של פרקליט המדינה משה לדור, שסבר שעילת הסגירה היא היעדר ראיות.

 

בהיותו שופט מכהן לא יכול דנציגר לומר את דעתו על ההליך שעבר או לשתף בתחושותיו. מי שליוותה אותו לחדר החקירות, שם נחקר באזהרה, היתה עו"ד שרון קלינמן, שיחד עם עו"ד רובי בכר ליוותה אותו בחקירה הארוכה. קלינמן חושפת טפח ממה שעובר על שופט בית משפט עליון שמצוי בחקירת משטרה: "אורך החקירה היה סיוט בשבילו, אבל הוא היה אופטימי יותר מכולם. כיוון שהיה לו ביטחון מוחלט במערכת, הוא הדף כל טענת קונספירציה שחבריו העלו בפניו, שכביכול רוצים להיפטר ממנו בגלל עמדותיו השיפוטיות".

 

עו"ד שרון קלינמן, ליוותה את השופט יורם דנציגר לחדר החקירות עו"ד שרון קלינמן, ליוותה את השופט יורם דנציגר לחדר החקירות צילום: עמית שעל

 

אופטימי לגמרי, לא מוטרד בכלל?

"הטרידה אותו האפשרות שמישהו יבקש להצדיק את אורך החקירה, את ההחלטה לחקור באזהרה, את היציאה לחופשה, ויחליט לסגור את התיק בהיעדר ראיות".

 

אם התיק היה נסגר מחוסר ראיות הוא היה חוזר לעליון?

"הייתי ממליצה לו בחום לחזור, ואני גם מאמינה שזה מה שהוא היה עושה. המבחן לסגירת תיק אינו ברור ואינו יכול להשליך על גורלו של אדם. האבחנה בעייתית ומן הראוי לבטל אותה".

 

"הפרגון התקשורתי בלט לאורך החקירה"

 

הוויכוח בין וינשטיין ללדור בעניין סגירת התיק היה האם דנציגר ויתר על שכר טרחה בתמורה לקבלת תיקים מעיריית בת ים. החברות של דנציגר עם לחיאני החלה עוד לפני שנבחר לעליון. דנציגר סיפק שירותים שעליהם התקשה לחיאני לשלם. המחמירים בפרקליטות, במיוחד עו"ד נועם עוזיאל מפרקליטות מיסוי וכלכלה בתל אביב ופרקליט המדינה לדור, סברו שהעברת תיקי העירייה לדנציגר היו בתמורה לוויתור על התשלום ובכך החלה להתגבש העבירה.

קלינמן מסבירה את שני חלקי המשוואה - הוויתור והתמורה. "במקרה אחד לא היה ויתור, משום ששכר הטרחה הוסכם מראש. הוא נקבע כגלובלי ונגבה במלואו. בעניין אחר, היה כישלון בגבייה. גם מכיוון שלחיאני נקלע לקשיים כלכליים...".

וגם מכיוון שלא כל כך אהב לשלם.

 

"ייתכן. בכל מקרה, גם כשהיה ויתור הראינו את מאמצי הגבייה. דנציגר ולחיאני באמת היו חברים טובים, והחבר נקלע לכינוס נכסים והסתבך. אז מצד אחד אתה רודף אחריו שישלם, מצד שני אתה גם רוצה להקל עליו. זה טבעי".

ומקבל בתמורה תיקים מהעירייה.

 

"בוא נסתכל על התמורה. מה היה לנו כאן? שלושה תיקים, שאותם הוא מקבל שנה וחצי אחרי שלחיאני נבחר (!). עבורם הוא גבה 560 אלף שקל, שמשקפים תעריפים נמוכים. עיריות, בהגדרה, משלמות נמוך. זה ממש לא התיקים שדנציגר 'רדף' אחריהם. הם היו בטלים בשישים במחזור של המשרד. במקרה אחר הוא ויתר על תיק תאגיד המים שהציעה העירייה, שהוא פשוט לא רצה לקחת.

 

"והנה עוד סיפור; בתקופה מסוימת העיריות החליטו לנסות פטנט: במקום לקחת הלוואות מהבנקים הנפיקו אג"ח מוניציפלית לציבור. רמלה היתה הראשונה שעשתה זאת באמצעות משרד פישר־בכר־חן־וול־אוריון. גם עיריית בת ים קיבלה מהמשרד הזה הצעה, ובסוף בחרה בדנציגר. התשלום חולק לשניים: 80 אלף שקל עבור ההכנה להנפקה ועוד 80 אלף שקל למקרה שתהיה הנפקה. הבנקים, שפחדו מתחרות, הציעו לעירייה הלוואה בסכום שהיה לה כדאי לוותר על ההנפקה. וכך היה. ככה הפסדנו את 80 אלף השקלים שאמורים היו להתקבל לאחר ההנפקה".

 

לך, כמובן, היה ברור שלא נפל דופי בהתנהלותו.

"לחלוטין. אפילו לא היתה סיבה לחקירה באזהרה. התנהלות במשרד, שאותה כמובן הכרתי היטב, מקובלת אצל כל עורך דין. הפרקטיקה של שכר טרחה גלובלי היתה שקופה, וכנ"ל ההנחות, סוגי ההסדרים, סבירות התעריפים. בחקירת אישיות בכירה תמיד רואים שמחה לאיד, אווירה של ציד ציבורי ותקשורתי. במקרה של דנציגר בלט הפרגון".

 

"חוקרים לא מבינים את עבודת עורכי הדין"

 

בבית המשפט העליון כעסו על הסחבת של הפרקליטות. דנציגר השעה את עצמו באוגוסט 2010 לאחר שהוחלט לחקור אותו באזהרה. לאחר מכן נדרשו השלמות והוויכוחים על עילת סגירת התיק נמשכו. בהדרגה חזר דנציגר לכתיבת פסקי דין בבית, ולפני כחודשיים החל לעלות בכל יום רביעי לבית המשפט לחתום על פסקי דין.

 

האם זיכוי וינרוט ריחף ברקע הפרשה?

"אצל וינרוט לפחות היו המיליונים מצ'רנוי ומגאידמק, אצל דנציגר דובר על כסף קטן. אבל יש דמיון בחוסר ההכרה וההבנה של גורמי החקירה בכך שרואים את עורכי הדין, ובהם גם יורם, כרודפי כסף ובצע בכל מחיר. כל ויתור על תשלום, לשיטתם, חשוד ונגוע אוטומטית בשיקול זר".

 

היכרות ארוכת שנים

 

13 שנים עבדה קלינמן במשרד דנציגר־קלגסבלד בליטיגציית צווארון לבן מול לקוחות כאריאל שרון, אהוד ברק (בוועדת אור) ויצחק אהרונוביץ' (בוועדת זיילר). לאחר מכן עברה לפישר־בכר־חן־וול־אוריון ופרשה למשרד עצמאי עם עו"ד מיכאל נאור. זו הסיבה להרכב שציוות דנציגר: עו"ד רובי בכר נועד לייצג בפני החוקרים את הפרקטיקה המקובלת במשרדים גדולים. קלינמן נבחרה על רקע ההיכרות המעמיקה בנעשה במשרד דנציגר־קלגסבלד.

 

קלינמן רשמה כמה זיכויים בתיקי שוק ההון. למשל זיכויים (בשתי פרשות שונות) של מאיר הדר, מנכ"ל יל"ר חיתום - החברת־הבת של אי.די.בי, ושל עו"ד ישראל שמעונוב שהועמד לדין על דיווח מטעה בתשקיף.

 

את שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון, שהורשע בגניבת 2 מיליון שקל מהסתדרות העובדים הלאומית ונידון לחמש שנות מאסר, ייצגה קלינמן בערעור לעליון עם עו"ד בעז בן צור. ובימים אלה ממתין בדריכות לקוח נוסף של קלינמן, הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, לדו"ח מבקר המדינה בפרשת מסמך הרפז. בעבר ייצגה את אשכנזי גם בוועדת טירקל.

 

שרון קלינמן (46)

מצב משפחתי: נשואה לעו"ד אילן סופר (שותף בזליגמן־גולדפרב) + 3 בנות

מגורים: גבעתיים

תפקיד: שותפה מייסדת במשרד קליינמן־נאור

התמחות: שושנה נתניהו בעליון, משרד ש. הורוביץ

משהו נוסף: "ממש אין. רק עבודה, עבודה, עבודה"

בטל שלח
    לכל התגובות
    x