פרופ' רות בן־ישראל: "עובדי הקבלן שקופים גם בעיני הנשיאה נילי ארד"
בן-ישראל, מראשי תחום דיני העבודה בישראל, סבורה שנשיאת ביה"ד לעבודה הפרה את האיזון במשק בהחלטתה שלא לאשר שביתה במגזר הציבורי: "בית הדין שוכח את הסיבה שבגללה הוא הוקם - הצורך לשמור על הזכויות של העובדים"
"עובדי הקבלן הפכו לשקופים לא רק בעיני המעסיקים, אלא גם בפני ביה"ד הארצי לעבודה", כך אמרה אתמול ל"כלכליסט" פרופ' רות בן־ישראל, מהמומחיות
הביקורת מגיעה לאחר ההחלטה של נשיאת ביה"ד הארצי לעבודה, נילי ארד, ולפיה ההסתדרות לא תוכל להשבית את המגזר הציבורי בחודש הקרוב ועליה לחזור למו"מ מול האוצר בנושא מעמד עובדי הקבלן. ההרכב שקיבל את ההחלטה כלל את סגן הנשיאה יגאל פליטמן והשופטת ורדה וירט ליבנה.
ההחלטה גררה ביקורת גם בעולם יחסי העבודה והובילה לכעס בלשכת יו"ר ההסתדרות עופר עיני, שטען בדיון ביום ראשון כי רק איום בהשבתה יכול להוציא את המו"מ מהבוץ שבו הוא שקוע - כאשר דרישת ההסתדרות לצמצום תופעת עובדי הקבלן במשק, כלומר קליטה שלהם להעסקה ישירה, סורבה בנחרצות על ידי האוצר.
"החלטת ביה"ד פגעה בצדק חברתי", אמרה פרופ' בן־ישראל, "הנשיאה ארד העדיפה למנוע השבתה ופגעה בעובדים. כתבתי חמישה ספרים על דיני שביתה בישראל ובעולם ולא שמעתי על דבר כמו זה שהוחלט השבוע בביה"ד. לעובדים יש רק כלי אחד כדי שהם יהיו בעלי אותו כוח כמו המעסיק, וזה כלי השביתה או האיום בה. החוק לא מחייב את ההסתדרות לבקש אישור מביה"ד לשבות, אז לא רק שביה"ד מונע שביתה, הוא גם מתרץ זאת בפגיעה בציבור, כמו אומר שהפגיעה המוגבלת של שביתה גדולה מהפגיעה היומיומית בעובדים המסכנים".
יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, עו"ד אבי ניסנקורן, ביקר גם הוא את ביה"ד כאשר הופיע אתמול מול ועדי עובדים בחיפה ואמר כי "אנחנו מאוכזבים ומודאגים. בשנה האחרונה (מאז כניסתה של ארד לתפקיד - מ"פ) ביה"ד הארצי פועל באופן שיטתי ומונע את זכות השביתה של העובדים ומפר את האיזון הקיים במערכת יחסי הכוחות במשק. זה אינו תפקידו של בית הדין לומר שאם המו"מ מתנהל באופן קשה אסור לעובדים לשבות. תפקידו של בית הדין הוא לבחון אם העילות לשביתה מוצדקות. אני משוכנע שבית הדין לא יוכל לעצור אותנו לאורך זמן".
ההחלטה של ארד לא הפתיעה גורמים בתחום. בעבר כבר רמזה כי מדובר לדעתה בשביתה פוליטית, ובדיון השבוע אמרה שמדובר במאבק בין שתי השקפות, ושלה נראית כקרובה יותר לזו של האוצר.
בכמה מקרים בעבר העדיפה ארד לשים את נקודות האיזון בין החופש שיש למנהלים לבין הזכות של עובדים להעסקה הוגנת, יותר קרוב לצד של המנהלים. ארד קבעה ב־2006, כשופטת מן המניין, כי עובדים שהועסקו במשרד החינוך על ידי עובדי קבלן אינם עובדי מדינה. בהחלטה מ־2010 נתנה ארד אישור לפטר עובדי כוח אדם לאחר תשעה חודשים, למרות חשד לחוסר תום לב מצד המעסיק.
פרופ' בן־ישראל סיכמה: "הנשיאה מדברת על מגה־שביתה. זה מצחיק. לא מדובר על הפעלה של טיל על זבוב, אלא מגה־תופעה שמתפשטת כסרטן. אני לא מבינה, איפה היעדר המידתיות שהנשיאה מדברת עליו? לצערי, ביה"ד לעבודה מתנהל כמו בית משפט רגיל ושוכח את הסיבה שהוא קם, הייחוד והרגישות של יחסי העבודה והצורך לשמור על זכויות עובדים".
מבית הדין לעבודה נמסר: "החלטות ביה"ד ופסיקותיו מדברות בעד עצמן".
