כשהשוק מתעורר, אל למוסדיים להירדם
העליות בשווקים מעודדים הנפקות אג"ח ועל המוסדיים החובה להתעקש על תנאים שיגנו על המשקיעים
שנת 2011 היתה שנה שחונה בשוק איגרות החוב המקומי. יתרת האג"ח הסחירות צמחה ב־5% בלבד לעומת עלייה של 7% בשנת 2010 ו־14% ב־2009. היקף ההנפקות באוקטובר 2011 (ללא בנקים וביטוח) היה הנמוך ביותר בטווח של שנה והסתכם ב־700 מיליון שקל בלבד.
לחריקת הבלמים שנשמעה בשוק הנפקות האג"ח יש משמעות שלא ניתן להפריז בעוצמתה, והרי הדבר נוגע ליכולת של החברות הציבוריות לשרת את החוב שלהן לנושים השונים.
איפה הביטחונות?
אך לעומת 2011, שנת 2012 נפתחה בקול תרועה רמה, וכבר בשבוע הראשון של ינואר התבשרנו על גיוסים של 600 מיליון שקל בענף קרנות הנאמנות. לא מדובר בסכומי עתק, אך כשמשווים גיוסים אלו לפדיונות של 27 מיליארד שקל בשנת 2011, אפשר להבין את החיוכים בבתי ההשקעות.
מתחילת השנה דיווחו כמה חברות על כוונתן לבחון הנפקת אג"ח בשוק ההון ואף פרסמו את דו"ח הדירוג המאשר את ההנפקה המתוכננת. ברוב המקרים העומדים כיום על הפרק מדובר בהרחבה של סדרה קיימת ולא בהנפקה של סדרת אג"ח חדשה. הנפקה כזו מאפשרת למנפיקים "לחמוק" מהדרישות המחמירות של ועדת חודק הכוללות, בין היתר, התייחסות לביטחונות, אמות מידה פיננסיות ותניות משפטיות.
עם זאת, לא כל החברות נהגו כך, ויש לציין כי הנפקת האג"ח הצפויה של ש. שלמה אחזקות מובטחת בשעבוד על כלי רכב, והאג"ח של אדרי אל מובטחות בשעבוד על זכויות בנכסי מקרקעין. גם מליסרון תשעבד מניות בריטיש לטובת מחזיקי האג"ח. האג"ח של בנק מזרחי טפחות אינן מובטחות בבטוחה כלשהי מאחר שקיימות מגבלות על שעבוד של נכסים בנקאיים. יתר הסדרות אינן מובטחות בביטחונות כלשהם.
מי יגן על כספי הציבור?
הסדרי החוב שפקדו את המשקיעים מלמדים שגם "חברות טובות" עלולות להיקלע לקשיי נזילות המובילים, בסופו של דבר, להסדרי חוב. במרבית ההסדרים יוצאים הבנקים עם ידם על העליונה ביחס למחזיקי האג"ח. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהאשראי הבנקאי, על פי רוב, מובטח בשעבוד, ולכן הבנק מקבל מעמד של נושה מובטח בעוד שמחזיקי האג"ח נותרים בסוף הרשימה.
הביטחונות מהווים את המקור שבעזרתו מחזיקי האג"ח יכולים להיפרע מהחוב בתרחיש שבו החברה נקלעת למצוקת מזומנים - ומכאן חשיבותם. למשקיעים המוסדיים אסור להירדם בשמירה ועליהם לדרוש ביטחונות בהנפקות שבהן הם משתתפים. כך יובטח שמעמדם של מחזיקי האג"ח לא יהיה נחות ביחס לזה של נושים אחרים בתרחיש של כשל בשירות החוב.
הנפקה בדרך של הרחבת סדרות קיימות מאפשרת למנפיקים "לחמוק" מהדרישות של ועדת חודק הכוללות התייחסות לביטחונות, אמות מידה פיננסיות ותניות משפטיות
