$
בארץ

בדרך לשלטון צללים בדירקטוריון

לא רק הבחירה בפוגל ליו"ר פרטנר צריכה להדליק נורה אדומה, אלא התפוגגותו של בן־דב

עומרי כהן 07:59 10.01.12

 

ההחלטה של אילן בן דב לפנות את כיסא יו"ר פרטנר עשויה להפוך לתחילתו שלב הראשון בתהליך אטי של התחמקות מקבלת אחריות ישירה על מצבה של פרטנר והפיכתו בעתיד לדירקטור צללים בחברה. בן דב אמנם הצהיר באופן רשמי כי ימשיך לכהן כדירקטור בפרטנר, אולם לא ציין עד מתי התחייבות זו תקפה וכך השאיר פתח להתפטרות עתידית מהדירקטוריון. למצב זה כבר אסור להסכים.

 

בן דב, שרכש את השליטה בפרטנר בסתיו 2009, הספיק מאז להחליף שני מנכ"לים בחברה ולהוביל אותה לחלוקת דיבידנדים בהיקף של מיליארדי שקלים. כל עוד ההחלטות הללו התקבלו בידי הדירקטוריון שבראשות עמד בן דב - ברור היה לכל מיהו האיש האחראי לקבלתן. אולם כאשר ימונה יו"ר אחר לחברה, יוכל לכאורה בן דב לטעון כי בראש הגוף שקיבל את ההחלטה כבר עומד איש אחר. אלא שאותו איש אחר מונה על ידי בעל השליטה, ולכן שוט הפיטורים מונף תמיד מעל לראשו, בדיוק כמו אחרון השכירים בחברה. יו"ר כזה הופך למעשה לבובה של בעל השליטה, שהופך לדירקטור צללים בחברה.

 

תזכורת מתיקון 12 לחוק החברות

 

דירקטור צללים היא עוד אחת מהרעות החולות שהתפתחו בשוק ההון הישראלי לאורך השנים. מדובר למעשה בבעל שליטה שמכתיב לשאר הדירקטורים כיצד להצביע בישיבות, גם אם אינו מחזיק כלל בתפקיד רשמי בחברה.

 

בשנה שעברה אף עבר בכנסת תיקון 12 לחוק החברות, אשר אסר על התופעה. אותו תיקון הגביר את עצמאותם של הדירקטוריון ושל ועדת הביקורת בחברה ציבורית וכן חיזק את בעלי מניות המיעוט. התיקון קבע כי בעל שליטה המפעיל את הדירקטורים ייחשב לדירקטור צללים - כזה שחייב באחריות של דירקטור מבלי שיוקנו לו זכויותיו של דירקטור. התיקון קובע מפורשות שדירקטור חייב להפעיל שיקול דעת עצמאי, ומכאן שדירקטור שיפעל לפי הוראות בעל השליטה ימצא את עצמו בהפרה מפורשת של החוק.

 

הדוגמה הרעה של יצחק תשובה

 

אם יש דוגמה טובה למצב לא סימפטי כזה בחברות ציבוריות הרי שמדובר על החברות שבשליטת יצחק תשובה, ובראשן קבוצת דלק ודלק נדל"ן. תשובה אינו נושא בחברות שבשליטתו תפקידים רשמיים שלהם מוגדרות חובות וזכויות בחוק, אלא ממנה להן יו"רים ומנכ"לים. בדלק נדל"ן למשל, מנסים מקורביו של תשובה בחודשים האחרונים לצייר תמונה שלפיה בעל השליטה לא היה מעורב בהשקעות הכושלות שביצעה החברה בנדל"ן באירופה ב־2007-2005 ושהביאו בהמשך לנפילתה ולחוסר יכולתה לפרוע חובות לנושיה. אותם המקורבים מפנים אצבע מאשימה לעבר המנכ"ל שהוציא אל הפועל את אותן עסקאות גרועות, אך כמעט בלתי אפשרי לחשוב שבעל שליטה מעורב כמו תשובה לא הביע את הסכמתו להן.

 

טענות אלו יתבררו כנראה בבית המשפט, לאחר שתשובה צורף כנתבע לכתבי התביעה שהוגשו באחרונה כנגד דלק נדל"ן בידי בעלי מניותיה. אולם דרך קבלת ההחלטות בדלק נדלן חייבת להוות תמרור אזהרה ברור גם למקרה של פרטנר.

x