צריך להסתכל מעבר לביצועי המניה
ינאי הפך את טבע לחברת ענק גם במונחים גלובליים, ופיתח באמצעות אסטרטגיית רכישות אגרסיבית במיליארדי דולרים את התשתית שעליה תמשיך החברה לפעול בעשור הקרוב
באוקטובר 2006 שחררה טבע הודעה מפתיעה לבורסה, ולפיה בתחילת 2007 ימונה שלמה ינאי למנכ"ל במקום ישראל מקוב. ההודעה, שבאה על רקע חוסר שביעות רצון של הדירקטוריון מביצועי מניית טבע, לא התקבלה בהתלהבות בקרב המשקיעים, שגררו את המניה באותו יום לירידה של 3%. בשבועות הבאים המשיכה טבע להיחלש, ולשוק נדרשה תקופת הסתגלות לפני שקיבל לחיקו את המנכ"ל החדש.
אתמול שוב שחררה טבע הודעה לבורסה על חילופי מנכ"לים. הפעם הגיע תורו של ינאי לפרוש, ובמקומו מונה ג'רמי לוין, שאינו מוכר לשוק ההון הישראלי. למרות זאת הגיבה המניה בזינוק של 3.2%, ששידר מעין אנחת רווחה של המשקיעים, לאחר שבשנתיים האחרונות קרסה המניה מ־65 לכ־40 דולר. טבע סבלה בשנה האחרונה מהאטה בפעילות הגנרית בארה"ב, מתחרות גוברת לקופקסון ומכישלון יחסי בפיתוח תרופת הדור הבא לטרשת נפוצה, שפגעו באמון המשקיעים בה. ינאי התקשה להחזיר את האמון ביכולת הצמיחה לאורך זמן והדבר התבטא בביצועי המניה.
הפך את טבע לחברת ענק
ואולם, מדידה על בסיס ביצועי המניה, שהשיגה תשואה מאכזבת של 21.6% בתקופה שבין שתי ההודעות (כ־4% בלבד בשנה), חוטאת לכהונתו של ינאי. ינאי הפך את טבע לחברת ענק גם במונחים גלובליים, ופיתח באמצעות אסטרטגיית רכישות אגרסיבית במיליארדי דולרים את התשתית שעליה תמשיך החברה לפעול בעשור הקרוב.
מסע הרכישות - שכלל את באר האמריקאית, רציופארם הגרמנית, ספלון האמריקאית וטאיו היפנית - יכול להיחשב כיקר מדי לטענת חלק מהאנליסטים, אלא שהוא ביסס את מעמדה של טבע כשחקן מוביל בשוק הגנרי באירופה, ופתח בפניה לראשונה את שוק התרופות השני בגודלו בעולם - יפן. רכישות אלה ומהלכים נוספים שהוביל ינאי אולי עלו לטבע הון, אך בלעדיהם החברה היתה נשארת ללא תשתית לצמיחה בעתיד.
תנו לו שנה־שנתיים
איך בכל זאת אפשר לסכם את הקדנציה של ינאי במספרים? הכנסות החברה צמחו ב־120% מ־8.4 מיליארד דולר ב־2006 ל־18.5 מיליארד דולר ב־2011, וב־2012 מצפה החברה ל־22 מיליארד דולר. הרווח הנקי (לפני הפחתות חד־פעמיות) צמח ב־140% מ־1.87 מיליארד דולר ל־4.5 מיליארד דולר ב־2011, ועתיד לזנק ל־5 מיליארד דולר ב־2012.
על פניו, הציפיות בשוק כבר אמורות לגלם את המידע הזה במחיר המניה, אך התשתית הרחבה שבנה ינאי מחייבת להעניק לו תקופת חסד של שנה־שנתיים, לפני שניתן יהיה להעניק ציון סופי לתקופתו כמנכ"ל.
