$
דעות

אין מה לדאוג, העשירים לא יברחו

תטילו מס מיוחד על עשירים והם יעברו? המקרה של ניו ג'רזי מוכיח שהם לא ממהרים לברוח למקלטי מס, ואף לא לפסוע כמה ק"מ למדינה שכנה

כריסטובל יאנג 08:2402.01.12

מאז שנות השמונים לפחות התחזקה ארצות הברית בכיוון שהגדירו הכלכלנים רוברט פרנק ופיליפ קוק כ"חברת המנצח לוקח את כל הקופה", חברה שבה המצליחים נוטים להישאר מצליחים והעניים נוטים להפוך עניים יותר. הקמתה של תנועת "לכבוש את וול סטריט" היא בחלקה הגדול תגובה למגמה הזו של עלייה מדאיגה בחוסר השוויון. מדיניות המס אמנם איננה הסיבה למגמה זו, אך היא ללא ספק החמירה את הבעיה. לכן, רפורמה במערכת המס חייבת להיות מרכיב מרכזי באג'נדה של התנועה הצעירה.

 

פניה של מערכת המס האמריקאית כוונו אל עבר הצמרת. ב־30 השנה האחרונות צנח שיעור המס המוטל על המרוויחים הגדולים של המשק כמעט בחצי, המיסוי על רווחי ההון נמוך בהרבה מזה המוטל על הכנסות משכר וכמעט לא מוטל מס על ירושות בשווי מיליוני דולרים. אלה שאינם מצליחים להרוויח משכורת שנתית של יותר משש ספרות הם שחייבים לשאת בעול הגדול של תשלום חשבונותיה של האומה. בהשוואה למערכת המס של 1980, אנחנו מענישים את אלה שלא הצליחו להתעשר כקורח. תנועת לכבוש את וול סטריט מבטאת את חוסר שביעות הרצון מהמצב הזה.

 

מדיניות המס של ארצות הברית מפגרת אחרי ערכי החברה. לראיה, אפילו המיליונרים תומכים בהעלאת המסים שמשלמים עשירים. מה שמונע רפורמה מקיפה במערכת המס הוא לא מחסור בתמיכה עממית, כי אם קיפאון גמור במוסדות השלטון בוושינגטון.

 

מס עשירים חדש יחזיר את ארצות הברית קרוב יותר למקבילינו בעולם. לדוגמה, בגרמניה, צרפת, איטליה ובריטניה המס השולי על צמרת המשתכרים גבוה יותר מהנהוג בארצות הברית. אז מהו הצעד הבא? בעקבות ההשתהות הפוליטית בקונגרס, המדינות הן נקודת ההתחלה הטבעית - והן אפילו נואשות בעת הזו להכנסות ממסים. הודות לנוכחותה הנרחבת, תנועת לכבוש את וול סטריט יכולה להכניס את מס המיליונרים לחקיקה בכמעט כל מדינה.

 

לצורך כך אפשר להשתמש בסלוגן הצנוע והקולע ששימש את הקמפיין להחלת מס כזה בניו ג'רזי, ובו קראו "לקחת 3% מה־1%". הסיכון בהחלת הרפורמה רק בחלק מהמדינות הוא שעשירי המדינה שבה יוטל המס יארזו את חפציהם ויעזבו.

 

בפועל הם לא קמים ועוזבים. במחקר מקיף על מס המיליונרים בניו ג'רזי, עמיתי צ'רלס וארנר ואנוכי יצרנו מיפוי של תיקי המס המקומיים על פני שמונה שנים, וקיבלנו תמונה כמעט מלאה של עשירי המדינה. גילינו שמאז שהוטל מס על עשירים במדינה ב־2004, מספרם צמח ב־38% (13 אלף איש). מדובר בעיקר באנשים שהפכו למיליונרים, ולא בזרם של מיליונרים לשטחי המדינה, אך בכל זאת.

 

ועידת מקלטי מס בלונדון, לפני כחודשיים. העשירים לא קמים ועוזבים בהמוניהם ועידת מקלטי מס בלונדון, לפני כחודשיים. העשירים לא קמים ועוזבים בהמוניהם

 

במונחים של הגירת מיליונרים החוצה ופנימה, השפעתו של המס החדש היתה אפסית. מתוך 2,000 משקי הבית

המילונרים במדינה, רק אחד היגר בכל שנה בתגובה למס. 70 מיליונרים עזבו את המדינה על פני ארבע שנים ולקחו איתם 16 מיליון דולר בהכנסות שנתיות ממסים, אולם המס החדש גייס מיליארד דולר במקביל.

 

ניו ג'רזי היא מדינה זעירה. תושבים רבים יוכלו לנוע כמה עשרות ק"מ ולמצוא את עצמם במדינות עם מס נמוך יותר על עשירים, כמו קונטיקט או פנסילבניה. אז אם מס על האחוז הבודד של עשירים עלה יפה בניו ג'רזי, אין סיבה להאמין שהוא לא יעבוד במדינות אחרות.

 

הכותב הוא מרצה לסוציולוגיה באוניברסיטת סטנפורד

 

מתוך סדרת מאמרים מה–Boston Review, מיוחד ל"כלכליסט"

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x