ח"כ שאמה-הכהן: מפעלי ים המלח צריכים לשאת בנטל השיקום
יו"ר ועדת הכלכלה אמר את הדברים בהכנה לקריאה ראשונה של הצעת החוק של ח"כ מטלון לחייב את המפעלים במימון 90% מהשיקום; הוועדה דחתה את ההכרעה בנושא ליום רביעי
17:03
26.12.11
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה הכהן, דנה היום (ב') בשתי הצעות חוק של ח"כ משה מטלון הנוגעות לשיקום ים המלח - האחת בנושא מימון קציר המלח והשנייה בנושא הקמת קרן לשיקום האזור. בפתח הישיבה הבהיר היו"ר שאמה-הכהן כי "אין הבדל בין משאבי הגז בים התיכון למשאבי הטבע בים המלח וחלקה של המדינה במשאבים צריך להיות זהה, בהתאמות הנדרשות".
היו"ר אף התייחס לנושא מימון השיקום ואמר: "לגבי הקציר אני תומך בעמדה שהמזהם צריך לשלם. אפשר לומר שיוצרי הבעיה זה מפעלי ים המלח ולכן נכון שיישאו במלוא הנטל". עם זאת, היו"ר ציין כי "מפרסומים בתקשורת אנחנו לומדים שיש משא ומתן בין האוצר למפעלים" ואמר כי חברי הכנסת לא קיבלו דיווח על התקדמות המשא ומתן.
ח"כ מטלון התייחס לנושא המשא ומתן ואמר כי להערכתו, אם לא היה מגיש את הצעת החוק הנושא היה ממשיך להתמסמס. הוא הסביר כי בנושא קציר המלח, לפי הצעתו, האוצר יממן 10% מהעלות ולא פחות מ-150 מיליון שקל, וחברת מפעלי ים המלח תממן 90% מהעלות. כמו כן, הוא הגיש הצעת חוק להקמת קרן לשיקום האזור, עליה חתומים 29 חברי כנסת. לפי אותה הצעה, מפעלי ים המלח יעבירו לטובת הקרן תמלוגים בגובה של 5% על הייצור והמכירה העודפים שמעבר ל-3 מיליון הטונות הראשונים מהאשלג שמייצר המפעל ומוכר מידי שנה, והאוצר יעביר לקרן לפחות 150 מיליון שקל כל שנה עד שנת 2016.
מנכ"ל משרד התיירות, נועז בר ניר, אמר כי המשרד דורש להאיץ את התהליך ולקדם גם את פיתוח התשתיות במקום. לדבריו, המשרד עשה מאמצים למקסם את השתתפות מפעלי ים המלח במימון הקציר. סמנכ"לית התכנון במשרד להגנת הסביבה, גלית כהן, הצטרפה לדברים ואמרה כי נכון וראוי גם להקים בחוק את הקרן לשיקום האזור. לדבריה, הנזקים שנגרמו ונגרמים לים המלח מפחיתים גם את היכולת ליהנות מפיתוח תיירותי כלכלי באזור.
ועדת הכלכלהצילום: נועם מושקוביץ'
נציג האוצר יובל רז אמר כי המשרד מתנגד לאישור ההצעות בקריאה ראשונה, לנוכח המשא ומתן המתקיים. לדבריו, ח"כ מטלון התחייב לקדם את החוק בתיאום עם המשרד אך לא נעשה תיאום. ח"כ מטלון השיב ואמר כי שוחח עם השר אתמול בערב והוא אכן ביקש להמתין, אולם הוא סבור שדווקא אישור ההצעה לקריאה ראשונה ייתן בידי שר האוצר שוט כלפי החברות ויקדם את הנושא.
רפרנט תקשורת ותיירות באגף התקציבים באוצר, עופר מרגלית, התייחס לנושא הקרן ואמר כי המשרד מתנגד להקים את הקרן מכספי התמלוגים. הוא הסביר כי "כספי התמלוגים הם כספי הממשלה ולהקים קרן מהכספים הללו זה התערבות בשיקולי הממשלה בהקצאת משאביה". לטענתו, לשתי הצעות החוק יש עלות תקציבית גבוהה.
סמנכ"ל תשתיות במפעלי ים המלח, נועם גולדשטיין, אמר כי החברה מסכימה לממן את מרבית העלות. עם זאת הוא הוסיף כי "בזכות החברה יש מים באגן הדרומי ויש שם מלונות". הוא התייחס לנושא הפסקת השאיבה מהאגן הצפוני ואמר: "הסיבה העיקרית שהמפלס באגן הצפוני יורד היא שמים לא מגיעים אליו. להפסיק את השאיבה זה להפסיק את קיום האגן הדרומי".
ח"כ דב חנין אמר: "אני מודאג כי אני קורא על המשא ומתן החשאי בין האוצר למפעלי ים המלח ואסור שזה יוכרע בשיחות מסדרונות בין הטייקונים לאוצר, כי האוצר לא מבין בנושאים סביבתיים. חייבים להתייחס לים המלח בראייה כוללת, 30%-40% מהתייבשות האגן הצפוני נגרמים על ידי השאיבה של מפעלי ים המלח והדבר יוצר נזק לים ובולענים". חנין הוסיף כי כיוון שהצדדים השתהו זמן רב חייבים לאפשר לכנסת להתחיל לעבוד.
לאחר התייעצויות שקיים היו"ר שאמה-הכהן עם הצדדים הוחלט כי הוועדה לא תקיים היום הצבעה בהצעות, אולם היו"ר שאמה-הכהן הבהיר ש"הנושא מאוד חשוב והוא צריך בכל מקרה לעבור בקרה של הכנסת". דיון נוסף בעניין נקבע ליום רביעי בבוקר.
