$
משפט

ניתוח "כלכליסט": כמו באמריקה

הח"כים יריב לוין וזאב אלקין מקדמים הצעת חוק שתעביר את שופטי ישראל סינון אישי ומשפיל על ידי הכנסת. בטענה שמדובר ב"השבה ראויה של האיזון בין הרשויות", רוקמים בכנסת חוק שיוודא שהשופטים ינעמו לאוזני חברי הכנסת, כמו בשיטת המשפט האמריקאית; כתבה שנייה בסדרה

משה גורלי 08:2619.12.11

חזונם של חברי הכנסת מהליכוד יריב לוין וזאב אלקין, שמכהן גם כיו"ר הקואליציה, הוא שחברי הכנסת ימנו את שופטי בית המשפט העליון.

 

לפי הצעתם, על הוועדה לבחירת שופטים לבקש מוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לאשר את המועמדים בטרם בחירתם בוועדה. הח"כים יקיימו שימוע פומבי ויאשרו ברוב קולות את המועמד. "המועמד", נכתב בהצעת החוק, "יישאל בכל הנוגע לעמדותיו המשפטיות והחוקתיות, לתרומתו לחשיבה המשפטית, לתפיסת עולמו הנוגעת לשאלות צדק ומשפט, לעניין האיזון הראוי לדעתו בין ערכים שונים, ולעניין תפיסתו את עקרון הפרדת הרשויות".

 

זאב אלקין זאב אלקין צילום: אלכס קולומויסקי

באופן די חריג, מקדישה ההצעה סעיף מיוחד לשידור חי שיאפשר לציבור לצפות בשימוע: "יושב ראש ועדת החוקה יעשה את הסידורים הדרושים כדי להבטיח כי לציבור תינתן האפשרות לצפות ולשמוע בשידור חי במהלך דיוני ועדת החוקה במסגרת הליכי השימוע הפומבי". השימוע, בשינויים המתחייבים, יחול לא רק לגבי מועמדים לשיפוט, אלא גם בבחירת נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא.

 

לוין ואלקין, בדברי ההסבר הרשמיים, מציגים את מניעי ההצעה: הצורך להסמיך את חברי הכנסת "לפסול מינוי בלתי ראוי", כשהמטרה היא "השבה ראויה של האיזון בין הרשויות השונות". הם גם מגייסים את העולם הגדול לצדם: "הליכי שימוע פומבי של מועמדים לשפיטה ולכהונה, כנשיא בית המשפט העליון בפני ועדה מתאימה של הפרלמנט, מקובלים במדינות שונות בעולם ובפרט בארצות הברית".

 

מסננים שמאל רדיקלי

החוק בא לרסן את "נטייתו האקטיביסטית" של בית המשפט

 

הלשון המכובסת של ההצעה ודברי ההסבר לא מספקים את המניע האמיתי. במקרה זה לא קשה לאתרו. השטנה הרושפת של לוין לבית המשפט העליון קיבלה לא פעם ביטוי, בכנותו את השופטים "שמאל רדיקלי" וכ"בעלי אג'נדות פוסט־ציוניות". ברטוריקה המוכרת למתלהמי הימין הקיצוני, מצויות הגדרות אלה אך מעט מעל "בוגדים". לוין מסביר להם ש"הצעת החוק תשבור את שליטת האליטה השמאלית הרדיקלית במערכת המשפט". השניים מבקשים ללכוד שתי ציפורים בהצעה אחת: להביא למינויים של שופטים ימניים יותר ואקטיביסטיים פחות. לתקן את נטייתו השמאלית - הפוליטית והאידיאולוגית לשיטתם - של בית המשפט, ולרסן את נטייתו למעורבות יתר בהחלטות הממשלה והכנסת. היוזמה למינוי השופט אשר גרוניס לנשיא הבא של בית המשפט העליון היא קרובה־רחוקה של מוטיבציה זו.

 

יריב לוין יריב לוין צילום:עמית מגל

כיום מתקיים שימוע למועמדים בפני ועדת משנה של הוועדה לבחירת שופטים, בהרכב של שופט, חבר כנסת ונציג לשכת עורכי הדין. לשימוע יכולים לבוא גם שאר חברי הוועדה. לדברי עו"ד פנחס מרינסקי, עד לאחרונה חבר הוועדה, "המועמדים נשאלים לגבי השקפת העולם המשפטית שלהם, לא הפוליטית או האידיאולוגית. בדקנו את יחסם לאקטיביזם השיפוטי, פרשנות חוזים ביחס להלכת 'אפרופים' וכיו"ב. אני מתנגד לשימוע בפני חברי כנסת. ברור שחברי כנסת ימשכו את השימוע לכיוון הפוליטי. ומה ימנע מח"כ לבייש מועמד שאינו רצוי לו בשאלות מביכות. אני בעד רישום פרוטוקול של השימוע, שלא מתקיים היום, אבל רק לאחר קיומו בוועדה לבחירת שופטים. בוודאי לא בשידור חי. וזאת כדי שיפורסמו רק העניינים המהותיים, לאחר שיוסרו אלה האישיים".

 

מועמדים טובים יירתעו

ספק אם אימוץ השיטה האמריקאית מתאים לישראל

 

מרינסקי, וגם שר המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן, דווקא שותפים לכמה עמדות מוצא של לוין ואלקין, בעיקר לתת־ייצוג של הימין בבית המשפט העליון - הנחה שטעונה כשלעצמה הוכחה.

 

גם פרידמן מתנגד חריף להצעת החוק. "זה לא מתאים לאופי הישראלי", הוא אומר, "אינני בעד להשפיל מועמדים וזה מה שיקרה בוועדה. ככל שההליך רועש ופומבי יותר, יירתעו אנשים טובים מלהגיש מועמדות".

 

פרידמן דוחה את הניסיון לאמץ את המודל האמריקאי: "בשיטה האמריקאית קודם הנשיא בוחר, כאן יש וטו פוליטי עוד לפני כן. בשיטה האמריקאית כל המינויים הבכירים במנגנון הממשלתי והציבורי עוברים שימוע פומבי בקונגרס. למה להתחיל עם מועמדים לשפיטה, למה להוקיע דווקא את הקבוצה המסוימת הזו?".

 

מטעמים קואליציוניים, יודע פרידמן מניסיונו, חברי הכנסת לא יכולים לגעת בחוקי היסוד - חוק יסוד: השפיטה, במקרה זה - ולכן הם מנסים לבצע את השינויים בדרכים עוקפות. גם פרידמן ביקש להכניס שינויים בוועדה לבחירת שופטים כמו הרחבתה או שימוע בפני מליאת הוועדה, אבל העברת סמכות המינוי לפוליטיקאים מעולם לא עלתה אפילו על דעתו.

"לא מדובר כאן בשימוע ולא בשקיפות, אלא בהענקת זכות הווטו לפוליטיקאים בבחירת שופטים", אומר עו"ד עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. לדבריו, "התוצאה היא ששופטים ייבחרו על סמך שיקולים פוליטיים, מועמדים שירצו להיבחר ינסו להצטייר כנוחים לשלטון ואולי גם לרצותו לאחר מינויים. זה הסוף לעצמאותם של שופטים בישראל.

דניאל פרידמן. מתנגד להצעת החוק דניאל פרידמן. מתנגד להצעת החוק צילום: עמית שאבי

ועם זאת", מתנחם פוקס, "אין להוציא מכלל אפשרות שההצעה הזו היא מסוג העזים שמכניסים כדי להוציא אחר כך".

 

ביבי יציל את המצב?

נתניהו יצטייר כמציל מערכת המשפט, הח"כים צברו קרדיט

 

ואכן, עצם היוזמה והסערה הציבורית הרחבה שעוררה, זימנה לראש הממשלה בנימין נתניהו הזדמנות להצטייר כמגן בית המשפט: "לא יקום ולא יהיה - יש להקפיד על עקרון הפרדת הרשויות. לבית המשפט העליון מקום חשוב בדמוקרטיה בישראל". תגובתו זו נמסרה ימים ספורים לפני שההצעה היתה אמורה לעלות לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה לפני כחודש, ביום ראשון, 20 בנובמבר.

 

התנגדותו של נתניהו תקבור, קרוב לוודאי, את ההצעה. אבל, אלקין ולוין הרוויחו את המוניטין שלהם בקרב שונאי בית

המשפט. הם זכו לבמה נרחבת כדי לגמדו ולהכפישו, להמשיך ולהטמיע את חוסר הלגיטימציה של פועלו. והם גם "הרוויחו", כפי שרמז אלקין, את הזכות להגיש בהמשך הצעה מתונה יותר שתכלול "שימוע" ו"שקיפות" (כנראה בוועדה לבחירת שופטים), כדי להמשיך במאמציהם להטיל פיקוח פוליטי ולאיים על העצמאות של בית המשפט העליון.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x