ראיון "כלכליסט": "אם יש חוק שאינו נוח לזרים, אנו נשנה אותו"

יותר מ־100 אלף איש גדשו בסוף השבוע את ערי רוסיה בהפגנת המחאה הגדולה ביותר מאז נפילת הגוש הקומוניסטי, כמחאה נגד חשד לזיופים בבחירות לפרלמנט הרוסי. אבל מה שמדאיג את אנשי הכלכלה הרוסית הוא לאו דווקא מצבו של ראש הממשלה ולדימיר פוטין, אלא בריחת ההון מהמדינה.

כפי שפורסם ב"כלכליסט", ההערכות הן כי השנה יזלגו מרוסיה 80 מיליארד דולר, ובשנה הבאה הסכום צפוי לזנק ל־100 מיליארד דולר. הסיבה הלא רשמית לבריחת המשקיעים היא חזרתו של פוטין לכס הנשיאות, שמצדו מפזר הבטחות לגבי חוקים שיפתו אנשי עסקים זרים.

עו"ד דניס בייקוב, שותף בכיר בפירמה הגדולה ממוסקבה פפלאייב (Pepeliaev) מיישר קו עם הגישה של פוטין, ומבהיר בראיון מיוחד ל"כלכליסט" כי המדינה עושה מעל ומעבר כדי למשוך את ההון הזר למדינה.

"החוקה ברוסיה כוללת עקרון הדדיות בינלאומית שמאפשר לחברות זרות לאכוף פסקי דין זרים בתוך המדינה", מסביר בייקוב. "הפדרציה הרוסית מנסה להיות אטקרטיבית יותר למשקיעים ועושה הרבה כדי לשפר את מערכת המשפט. השיטה שם גמישה מאוד: אם מגלים חוקים שאינם נוחים לעסקים ולא אטרקטיביים לזרים, אנו נשנה זאת".

הסיבה להגעתו לישראל של בייקוב היא הליך משפטי שמנהלת אחת הלקוחות שלו, חברת גזפרום טרנסגז אוכטה, חברה־בת של תאגיד הענק הרוסי. במאי האחרון הגישה החברה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לאכוף פסק דין שניתן באוקטובר 2009 בבית המשפט לעניינים מסחריים במוסקבה, בסכסוך מול חברת דאבל קיי דלק, שבבעלות הישראלי זנון קלוגר ואולג איזיקוביץ'. גובה הסכום שנפסק ברוסיה לטובת גזפרום הוא 5 מיליון יורו.

ההפגנות נגד תוצאות בהחירות ברוסיה. חוששים מבריחת הוןצילום: אי פי אי

הולכים לקראת תוצאה משפטית ידועה מראש?

דאבל קיי היתה המתווכת בין גזפרום לבין ממשלת פינלנד על פי הסכם משנת 2000, שלפיו התחייבה גזפרום לספק לה גז מעובה בהיקפים של מאות מיליוני יורו לשנים 2003–2010. גזפרום הפסיקה את החוזה בטענה לאשראי לא מספק של החברה, וכיום היא למעשה סוחרת עם ממשלת פינלנד ללא כל מתווך.

דאבל קיי טוענת בתגובתה לבית המשפט כי גזפרום ניתקה את צינור האספקה שלה באופן חד־צדדי, וגרמה לה נזק בלתי הפיך שהוביל להפסקת פעילותה: "היא אף יצרה קשר ישיר עם הלקוח הסופי (הממשלה הפינית - מ"ש) וכפתה על הלקוח לעבוד מולה ישירות ללא מעורבות של מתווך".

אך התיק בין גזפרום לדאבל קיי מעלה תהיות עקרוניות ומהותיות יותר מאשר הסכסוך המקומי, וחברות שסוחרות עם חברות רוסיות עשויות להתעניין מאוד בהשלכות העולות ממנו. ראשית, במצב המשפטי כיום, בין רוסיה לישראל אין אמנה שמסדירה את נושא אכיפת פסקי החוץ. כתוצאה מכך עקרון ההדדיות, אשר על פיו אם ברוסיה לא אוכפים פסקי דין ישראליים, הרי שלא סביר שכאן יאכפו פסקים מרוסיה, הוא קריטי למבחן המשפטי, ועקרון זה יכריע את השאלה האם ברוסיה יאכפו פסק דין ישראליים.

לטענת דאבל קיי, בתי המשפט הרוסיים אינם אוכפים פסקי דין ישראליים כמדיניות וכדבר שבשגרה, ועל פי חוות דעת של משרד עורכי הדין הרוסי שייעץ לה, Mannheimer Swartling, הלכה למעשה בלתי אפשרי לאכוף פסקי דין אזרחיים ישראליים בפדרציה הרוסית.

עו"ד דניס בייקוב. "דווקא אפשר לאכוף פסקי דין ברוסיה"צילום: אוראל כהן

"בתי משפט פסקו גם נגד חברות מקומיות"

טענה כללית וחריפה הרבה יותר שטוענת דאבל קיי היא נגד השופטים ברוסיה: השופטים פוסקים באופן אוטומטי ומיידי ללא כל הליך משפטי נאות לטובת גזפרום, שהיא חברה ממשלתית רוסית, וההליך המשפטי הרוסי הוא "משחק מכור" שתוצאותיו ידועות מראש.

בייקוב: "דווקא אפשר לאכוף פסקי דין ברוסיה. יש שם את עקרון ההדדיות הבינלאומית, זה חלק מעקרונות בינלאומיים שנכללים בחוקה הרוסית. הקודיפיקציה האזרחית, שנמצאת מתחת לחוקה, קובעת במפורש את עקרון ההדדיות. יש גם פסקי דין רוסיים בעניין, ולפני שנתיים הכירו בפסק דין הולנדי נגד חברות רוסיות".

האם בתי המשפט ברוסיה נותנים לצדדים שנאבקים מול גזפרום איזשהו סיכוי?

בייקוב: "חברות זרות יכולות לנצח בבית המשפט במוסקבה. אין כל עדיפות לחברות ממשלתיות בבתי משפט רוסיים. אין פרקטיקה שמאפשרת מתן עדיפות. לפני שלוש שנים נעשו שינויים, והקודיפיקציה האזרחית הפכה לאטרקטיבית לזרים. הנה, לדוגמה, חוק החברות הרוסי: אם רוצים להשתמש בנוסח אנגלי של הסכם בעלי מניות - זו לא בעיה".

האם פסק דין עקרוני בעניין יקדם את המסחר בין שתי המדינות?

בייקוב: "כן. זה יאפשר ודאות משפטית. אם בית המשפט בישראל ייתן פסיקה ותתאפשר אכיפה, באופן טבעי, כשחברות יעשו עסקים, הן יידעו שגם במקרה הגרוע מאמציהן אינן לשווא".