שביל החלב
בדיוק ביום שבו שטראוס מורידה מחירים, מוריד ביהמ"ש העליון את סכום הפיצויים שתשלם תנובה בעקבות פרשת הסיליקון בחלב ביותר מ-16 מיליון שקל. כנראה שהצרכן הישראלי לעולם לא ירוויח
15:39
04.12.11
הנה, עוד משהו מוצלח יצא מהמחאה החברתית, יאמרו לעצמם בוודאי צרכנים רבים בעקבות הודעת שטראוס מהיום לפיה היא תוזיל מוצרים של 36 מוצרים ב-5%-10%. נכון, יש שיגידו שמדובר במהלך פופוליסטי שכל מטרתו מניעת חרם צרכנים, ושבעצם מדובר בכניעה ללחץ ציבורי ותו לא. אבל אפשר גם לפרגן. כי עדיין, מדובר בהורדת מחירים שהחברה לא היתה מחויבת לבצע, עם תוספת של הקפאת שכר בכירים ושיפור בשכר בעלי משכורות נמוכות. אכן, מענה קלאסי למחאה החברתית.
אפשר גם כמובן לצקצק בלשון, להגיד שמדובר בהוזלה מגוחכת של עשרות אגורות למוצר שכלל לא תורגש. שזו בעצם טיפה בים. אבל עם זאת, מדובר בטיפה אחת מיני רבות שזלגו לארנקינו בחודשים האחרונים, וכל המוסיף הרי זה משובח. ושטראוס אכן הוסיפה.
אני לתומי חשבתי לעצמי: איזה יופי, המחאה ממשיכה לחיות למרות שרבים כבר הספידו אותה. הצרכנים ממשיכים להרוויח לעצמם נקודות בקרב מול הקונגלומרטים, ועוד כמה שקלים נותרים להם בכיס בסיום עוד יום טיפוסי בסופרמרקט.
ואז הגיעה הידיעה על תנובה, הסיליקון, והפיצויים המוקטנים לצרכנים. כמה אירוני.
מסתבר שפרשת הסיליקון בחלב העמיד של תנובה שהתפוצצה לפני יותר מ-16 שנה, מסרבת לגווע, באדיבות תחנות הצדק הישראליות. וכך, לאחר שלפני שלוש שנים פסק בית המשפט המחוזי כי על תנובה לשלם פיצוי כולל בסך 55 מיליון שקל, החליט היום הרכב הערעור בבית המשפט העליון לחתוך את הפיצוי בכ-30% והותיר אותו על 38.5 מיליון שקל. למה? כי לפי השופטים ההחלטה על רכיב הפיצוי בסעיף "פגיעה באוטונומיה של הפרט", שהמשמעות שלו היא שלילת זכות הבחירה של הנפגע וגרימה לתחושות של כעס, תסכול, עלבון וגועל – היה מוגזם.
ההחלטה הזו, של בית המשפט העליון, מעוררת לכשעצמה תחושות של כעס, תסכול ועלבון, אבל יותר מכל מחזירה אותנו למציאות המרה שאומרת כי בסופו של דבר הצרכן הישראלי יוצא תמיד כשידו על התחתונה. והפרגון לשטראוס מקודם? תשכחו ממנו: בטח נקבל את המנה שלנו בעתיד. והיא לא תהיה חלבית.
