בלעדי ל"כלכליסט": התובעים דחו הצעת פשרה של הבנקים בגובה 15 מיליון שקל

יממה לאחר הפרסום ב"כלכליסט" על סיבוב הפרסה שביצע היועמ"ש יהודה וינשטיין בעניין הייצוגית נגד בנק הפועלים, לאומי ודיסקונט, מביעים גורמים רבים בקרב הבנקים הלם מוחלט, ומתבטאים בשיחות אוף־רקורד במילים קשות. "אנחנו נפנה לבית המשפט העליון כדי להגיב על הזגזוג שעשה היועמ"ש. היתה כאן פנייה חדה ולא מנומקת", אומר מקורב לאחד הבנקים הגדולים, "מדובר בסקנדל".

התביעה הייצוגית נגד הבנקים בעניין הריביות והעמלות, בהיקף 7 מיליארד שקל, קיבלה ב־2009 חיזוק משמעותי מהממונה על הגבלים עסקיים דאז רונית קן, שקבעה כי הבנקים העבירו ביניהם מידע בעניין עמלות. עם זאת, ב־2010 קבע היועמ"ש יהודה וינשטיין כי דבריה אינם רלבנטיים לייצוגית. כעת, כאמור, התהפכה החלטתו, והשאלה היא מה גרם לשינוי - שמשמעו תמיכה בייצוגית - בלי שהתרחש כל שינוי אובייקטיבי במצב. כל ניסיון לענות על כך הוא ספקולציה, אך מקורבים לבנקים מצביעים על הפרמטר היחיד שהשתנה: מינויו של דיויד גילה באפריל לממונה על הגבלים, שהכניס רוח אקטיביסטית וכיוון את היועמ"ש לבצע את השינוי החד.

בתוך כך, מתברר כי בין חלק מנציגי הבנקים לבין עו"ד איציק אבירם, המייצג את התובעת הייצוגית, התקיימו כמה פגישות לא רשמיות, בניסיון להגיע לפשרה ולסגירת התיק. לפני כחצי שנה הסכומים שעליהם דיברו הסתכמו בפיצוי נמוך של 1.5–2 מיליון שקל, אך גם לכך הבנקים סירבו. ל"כלכליסט" נודע כי בפגישה לא רשמית שנערכה לפני כמה ימים הבנקים הציעו סכום גבוה יותר, אך עדיין נמוכים, שנדחו על ידי התובעים: כ־5 מיליון שקל מכל בנק, ו־15 מיליון שקל בסך הכל. למרות ההתקדמות, המו"מ לא התנהל באופן מסודר וככל הנראה לא כל הבנקים לקחו בו חלק. מכל מקום, נדמה שחוות הדעת החדשה של וינשטיין סתמה את הגולל על מאמצי הפשרה.

"הכישלון של הרגולציה בהגנה על הציבור, והעידוד מטעם הפיקוח על הבנקים בטענה שאין לפגוע בבנקים, תרמו רבות ליצירת הקרטל ולשמירתו", אמר אתמול אבירם, "הבנקים בנו את הונם ואת חוסנם על גבו השחוח של האיש הקטן, שנאלץ לשלם מס קבוע בדמות עמלות וריביות מוגזמות במסגרת הקרטל". אבירם הוסיף, כי "היועמ"ש, בפעם הראשונה שבה הגיב, לא הבין את התביעה ואת חומרת המצב במשק, ולכן בטעות החזיק בעמדה שיש להחזירה לסיבוב נוסף במחוזי. כעת הוא רואה מול עיניו את האיש הקטן ומבין שצריך להגן גם על הציבור ולא רק על הבנקים".

הייצוגית עוסקת גם בעמלות

הבלבול וחוסר הוודאות סביב התיק הם גדולים. בחוות הדעת הראשונה של וינשטיין, ממאי 2010, נכתב בקצרה כי קביעת הממונה עוסקת בעמלות ואילו התביעה הייצוגית עוסקת בריביות. למעשה, אמיר זו אינה מדויקת. התביעה, שאותה הגישה חברת שרנוע, תקפה מספר רכיבים שלגביהם היתה זהות מחירים בבנקים עד 2005, ביניהם שיעורי ריבית הפריים, המרווח שגבו הבנקים מעל לריבית הפריים ותוספת הריבית לחריגה מהמסגרת; וגם שתי עמלות: 1.5% עמלת הקצאת אשראי ו־150 שקל דמי ניהול קבועים לרבעון.

גם קביעתו החדשה מעלה תהיות. הרכיבים שבדקה הממונה לגבי העמלות, ושיכולים להיות רלבנטיים לייצוגית, הם עמלת הקצאת אשראי ודמי ניהול, אך התביעה הייצוגית אינה מתייחסת לחשבונות של משקי בית אלא לחשבונות עסקיים של חברות, בעוד שקביעת הממונה עסקה בנושא משקי בית בלבד. גם נושא דמי הניהול נותר כשאלה פתוחה ולא ברור מקביעתה אם היא התייחסה לדמי ניהול של חשבונות עסקיים.

ויכוח עקרוני נוסף הוא לגבי הבסיס של קביעת הממונה אל מול התביעה. הקביעה מ־2009 התרכזה בהעברת מידע, ואולם ככל הנראה לא היו לה די ראיות להוכחת קרטל בעניין העמלות, אחרת היה נפתח הליך פלילי. השאלה המשפטית האם העברת מידע היא בכלל הסדר כובל, נבחנת בימים אלה בערר שהגישו הבנקים לבית הדין להגבלים על קביעת הממונה. התביעה הייצוגית מהצד השני טוענת לתיאום מחירים, טענה חריפה הרבה יותר.

"לא מספיק להצביע על דמיון בין עמלות"

כעת עומדת חוות הדעת החדשה לפתחו של בית המשפט העליון, שיכריע בהרכב מורחב של שבעה שופטים. אף שהשופטים עשויים לסטות מחוות דעתו של וינשטיין, ברור כי לחוות דעתו השפעה מכרעת על תיקים שבהם הוא מייצג את האינטרס הציבורי הרחב.

אינדיקציה מסוימת לוויכוחים שיהיו בין השופטים ניתן לקבל מהחלטה שנתן אליקים רובינשטיין לפני כשנתיים, שאליה הצטרף סלים ג'ובראן - שניהם נמצאים בהרכב המורחב בעניין הנוכחי. דובר בערעור על דחיית ייצוגית, שעסקה בעמלת "דמי הגבלת אחריות" הנגבית ממחזיקי כרטיסי אשראי. בין היתר טענו התובעים להסדר כובל של הבנקים בנושא זה וביקשו לצרף לתיק את קביעת הממונה על העמלות.

השופטים קבעו כי לא מספיק להצביע על דמיון בין עמלות כדי לבסס עילת תביעה, וכי "קביעת הממונה לא סייעה בכך". התבטאות זו מראה כי לפחות שני שופטים מתוך ההרכב יתייחסו בחשדנות לחוות הדעת החדשה של וינשטיין.

מרשות ההגבלים לא נמסרה תגובה.