"הפרטת מערכת הצדק זה פתרון קל, לא הנכון"

בזמן שההסתדרות ועופר עיני מנהלים מאבק נגד תופעת עובדי הקבלן ומנסים למצוא פשרה למצבם העגום, התופעה של מיקור־חוץ בתחום המשפט הולכת ומתפשטת. מהפרקליטים שעבודתם מופרטת החוצה, דרך השופטים ששר המשפטים רוצה כעת להחליפם בבוררים חיצוניים, ועד משרדי עורכי הדין שנלחמים על מכרזי העבודה שמוציאה המדינה, מנסים מצד אחד לזכות בנתח שיצדיק את לקיחת הטיפול בתיק של המדינה, ובמקביל מציעים מחירים נמוכים כדי לזכות מלכתחילה במכרז. האישור שהתקבל לאחרונה להעברת עבודה משפטית ציבורית לפרטית על ידי בית המשפט, חשף עד כמה הנושא בעייתי, והציף חילוקי דעות רבים וביקורות.

קודם הפרקליטים, עכשיו השופטים

קשה להשוות בין עלויות שכר הפרקליטים והשופטים אל מול עלות הוצאות השירותים הללו החוצה, אולם נראה כי ההעדפה של החשב הכללי במשרד האוצר להפריט את העבודה מדברת בעד עצמה, והצמצום בעלויות וההקלה בעומס משחקים תפקיד חשוב. לכן המתנגדים לצעדים הללו - ביניהם נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש וגורמים בפרקליטות שמצרים על מיקור־החוץ - נאלצים לפנות אל הטיעונים הערכיים ופחות לטיעונים המשפטיים או הטכניים.

גדי שילה

"בטווח הרחוק זה מייצר בעיות ומפורר את ייצוג המדינה על ידי גוף מקצועי מדינתי שאין לו אינטרסים כלכליים. זה היתרון של הפרקליטות", מסביר גדי שילה, יו"ר ארגון הפרקליטים. מהצד השני, מפגין ח"כ דוד רותם, יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, את השינוי המחשבתי שעבר על מערכת המשפט: "איפה נאמר שמדינה חייבת לספק מערכת משפט על-ידי עובדים שלה?".

תהליך ההפרטה החל בספטמבר 2008, אז הודיעה פרקליטות המדינה על הקמת מאגר של עורכי דין שייתנו למדינה שירותים משפטיים בהליכים אזרחיים שטופלו עד אז על ידי הפרקליטות. שנה לאחר מכן הוקם המנגנון למיקור־חוץ, שבחר במסגרתו כ־300 עורכי דין חיצוניים מתוך כוונה להפריט כ־20% מעבודת הפרקליטות. באופן רשמי השימוש במיקור־חוץ נועד לסייע לפרקליטות להתמקד בנושאים משמעותיים יותר, ולהקל על העומס במקרים שבהם אין לפרקליטות יתרון על פני עורכי דין פרטיים.

הצעת החוק שמקדם שר המשפטים יעקב נאמן, ושנידונה כרגע בוועדת חוקה חוק ומשפט, היא המשך ישיר לשינוי הזה. החוק עצמו, שעיקרו העברת תיקים המתנהלים בבתי המשפט לבוררים חיצוניים, משמש עוד נקודת מחלוקת מהותית בין ביניש, שהביעה את הסתייגותה ממנו יום לפני שהחלו הדיונים עליו בכנסת בספטמבר האחרון ("החוק יביא להפרטת שירותי המשפט"), ובין השר נאמן ("כל מילה על הפרטה שווה פרוטה"). בשלב מסוים אפילו אורית קורן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שתמכה בעיקרון בהצעה, נאלצה לצנן את ההתלהבות ואמרה כי "אנחנו נגן על החוק (במקרה של עתירה לבג"ץ - מ"ש), אבל זה שנגן עליו לא אומר שאני בטוחה שהחוק הזה עומד במבחנים החוקתיים".

מאחורי הקלעים של ההתבטאות עומד החשש של משרד היועץ המשפטי כי נוסח הצעת החוק הקיימת עלול להתנגש עם חוק יסוד השפיטה, שקובע את התנאים שבהם פועלים השופטים. תנאים שבוררים פרטיים עשויים לא לעמוד בהם.

ההפרטה תביא להפחתת העומס בבתי המשפט? צילום: גדי קבלו

נפח העבודה גדל ב־20% בשנה

אבל את ההתנגדות של גורמים בפרקליטות צריך לפרש גם מהצד המעשי. אחד המאבקים שלהם בשביתה האחרונה שהסתיימה במרץ האחרון בפסק בוררות היה על נושא התקנים ובייחוד סביב המחסור בתקנים בכירים. במו"מ הבא מול משרד האוצר יוכלו לטעון כנגדם - הרי חלק גדול מהעבודה הופרטה, אז למעשה אתם לא צריכים תקנים.

"משרד האוצר לא משחרר תקנים, אז הנהלת הפרקליטות צריכה למצוא פתרונות", אומר שילה, "נפח העבודה גדל ב־10%–20% כל שנה, אך אין מענה בתקנים לגידול". שילה מביא את המספרים מאחורי המלל: ישנם כיום 860 פרקליטים בסך הכל בישראל. רק במחלקה האזרחית בתל אביב היקף התיקים עומד על כ־7,500 בשנה, שבהם מטפלים 120 פרקליטים בלבד.

"להפריט זה הפתרון הקל אבל לא הנכון", מוסיף שילה, "זה יוצר בעיות של ניגוד עניינים. לדוגמה, עו"ד פרטי שמקורב למנגנוני המדינה ורואה את דרך עבודתה, יכול לתבוע אותה ביתר קלות בעתיד". אך נראה כי מבחינת שילה הבעיה העיקרית היא סוג הייצוג. "עו"ד פרטי נאמן ללקוח, אבל עבודת הפרקליטות שונה כי הלקוח הוא ערטילאי, והייצוג לא מסתכם במה המשרד הממשלתי אומר, אלא בתפיסה רחבה של שלטון חוק ואיך צריכה להיראות מדיניות משפטית ראויה".

אחת המקטרגות הנוספות על תהליך ההפרטה היתה אן סוצ'יו, נציגת האגודה לזכויות האזרח בדיון. "פן שני בזכות הגישה לערכאות (בנוסף למשפט מהיר) זה לקבל משפט שהוא בלתי תלוי, שהוא עצמאי, שהוא מגורם שעבר את ההכשרה המתאימה, שעבר את המינוי שכפוף לכללים של משפט ציבורי", אמרה סוצ'יו בדיון, "בעצם מבקשים לשנות את תפיסת היסוד של מה המדינה צריכה לעשות. היא צריכה לעשות משפט. אם עושים זאת במערכת השיפוט, ששם שיקול הדעת הוא הכי גדול, למה לא בצבא? אני חושבת שעוברים כאן קו אדום שבעצם פותח פתח להפרטה בכל תחום".