$
דעות

למוטב בלבד

אין ספק כי הנפקת צ'קים בלתי סחירים למוטב בלבד היא מהלך שנועד להגן על הצרכן, אך זו פגיעה בגיוס אשראי של עסקים קטנים ובינוניים

גלי גנוני 07:5211.11.11

באחרונה נכנס לתוקפו תיקון מס' 15 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א – 1981. התיקון מחיל על הבנקים, כברירת מחדל, חובה להנפיק ללקוחותיהם, יחידים שאינם תאגידים, טפסי צ'קים משורטטים בתוספת מלים האוסרות על העברתם, אלא אם ביקש הלקוח אחרת.

 

התיקון מהווה הגנה משמעותית

לצרכנים הנוהגים לשלם עבור רכישותיהם בצ'קים, בעיקר במקרים בהם מסרו מספר צ'קים דחויים תמורת מוצר או שירות שלא סופק להם בסופו של דבר. כך, בעוד הצרכן לא קיבל את התמורה לכספו, סוחרו וגולגלו הלאה הצ'קים שנתן לצד שלישי, ותיקון החוק ימנע מצב בו חרף ביטול השיק בשל אי קבלת הסחורה, נתבע הצרכן על ידי הצד השלישי בדרישה לפירעון השיק.

 

חרף הירידה הנמשכת בשנים האחרונות בשימוש בצ'קים כאמצעי תשלום, עדיין מהווים הצ'קים אמצעי תשלום רווח, ועל כן, וכן בשל חוסר בבטוחות אחרות, הפכו הצ'קים הסחירים עבור בעלי העסקים הקטנים והבינוניים כאמצעי מרכזי לגיוס אשראים מהבנקים, באמצעות ניכיונם. סחור השיק הלאה על ידי מקבלו, כדרך לרכישת סחורות מספקים או נותני שירותים, הינו גם אמצעי תשלום רווח בקרב הסוחרים בישראל.

 

התיקון לחוק הבנקאות, על הברכה הטמונה בו, עשוי להתגלות בקרוב כאליה וקוץ בה, שכן יביא לקיטון משמעותי בכמות הצ'קים הניתנים להעברה בין סוחרים ובעלי עסקים לבין עצמם כתשלום עבור שירותים וסחורות, וכן יקטין משמעותית מאגר הצ'קים לניכיון, ובהכרח יוביל למצוקת אשראי בקרב בעלי עסקים אלו.

 

המשמעות המעשית הינה הגבלת היכולת לקבלת אשראי, הן מסוחר למשנהו באמצעות שימוש בצ'קים דחויים של לקוחות, והן מגופים בנקאיים, שאינם ששים להעמיד אשראים נוספים לרבות מסגרת ניכיונות בחשבונות לקוחותיהם בלא בטחונות מתאימים, שאת חלקם מהווים הצ'קים לניכיון עצמם.

 

מצב דברים זה עשוי להחמיר בעיה נוספת, שכן בהיעדר יכולת לנכות צ'קים של צרכנים פרטיים, יפנו הסוחרים ויעמיקו השימוש במנהג נפסד הנפוץ במחוזותינו - תופעת גלגול צ'קים,

 

הנפגעים העיקריים מתופעה זו הינם הבנקים, הנותרים לאחר מעשה בלא בטחונות מספקים לפירעון האשראי שהעמידו, ומן הצפוי שכצעדי מנע יחמירו אף יותר תנאי הסף לניכיון צ'קים, וכן יגבילו הסכומים הניתנים לניכוי ממושך יחיד. הסוחרים מצדם יגלגלו התייקרות זו בגיוס האשראי על הצרכן, באמצעות העלאת מחירים.

 

בכך יווצר מעגל קסמים, שיחריף ויעמיק קשיי גיוס האשראי של העסקים הקטנים ויגביר השימוש באשראים חוץ-בנקאיים, לרבות השוק האפור, על הבעייתיות הכרוכה בכך.

 

אין ספק כי בעלי עסקים קטנים ובינוניים, שיתקשו בקבלת אשראים ויתרגמו זאת לעליית מחירים, צפויים להפסיד בתחרות הקיימת והקשה ממילא מול הרשתות, וניתן לצפות גידול בשיעורי בעלי העסקים הקטנים שנאלצים לחסל את עסקיהם.

 

בקרב שכבות חלשות באוכלוסייה, אין כרטיס אשראי מאחר שאין גורמים בנקאיים המוכנים להעמיד לרשותם מסגרת אשראי. האפשרות היחידה של צרכנים אלו לקבלת אשראי-מה ודחיית תשלומים הינה באמצעות תשלום בשיק דחוי. לא מן הנמנע שבעלי עסקים יבקשו לנצל חולשה זו וכתנאי לפריסת תשלומים יחייבו תשלום בשיק שסחירותו לא הוגבלה.

 

אין ספק שמדובר במהלך שנועד להגן על הצרכן, ולמנוע חיובו בתשלום בגין סחורות ושירותים שלא סופקו לו, בין בערכאות משפטיות על ידי בנקים שהעמידו אשראים בגין הצ'קים שסוחרו להם, ובין על ידי גורמים סימפטיים פחות, שהצ'קים נתגלגלו לידיהם, אלא שספק אם מכלול השיקולים נשקלו בטרם קבלת התיקון לחוק, וביחוד משעה שהמשתמשים העיקריים בצ'קים הינם צרכנים נטולי כרטיסי אשראי.

 

הכותבת היא עו"ד, מומחית לדיני הוצאה לפועל ודיני בנקאות ממשרד עורכי דין דורון, טיקוצקי צדרבוים

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x