כך בונים מגדל קלפים
מלאי של דירות חדשות יוביל לירידת מחירים? נשמע הגיוני, אבל בשוק הדיור בישראל - אין דבר כזה הגיוני
משרד השיכון פרסם אתמול תגובה מחמיאה לשר אטיאס על "ההצלחה להגדיל את ההיצע". לפי הנתונים, אומרים שם, "מספר התחלות הבנייה של דירות חדשות עלה לכ־44–45 אלף יחידות דיור בשנה האחרונה". בישראל, אומרים בלמ"ס, "נולדות" בכל שנה 40 אלף משפחות. עם רווח של 5,000 דירות לשנה, אפשר לעמוד בדרישות ומכאן שבקרוב יירדו המחירים. האומנם? כנראה שלא.
הבעיה הראשונה היא תוצר של עשר שנים שבהן נבנו פה כ־12–13 אלף דירות בשנה בלבד, בשל מחסור בקרקעות זמינות לבנייה, בגלל התנהלות בירוקרטית מבישה שבה נמנעה המדינה מלמכור קרקע בהיקף סביר ליזמים, לצד זינוק באורך הזמן שנדרש להליכי תכנון ורישוי הבנייה. משמעות המחסום הזה היא שנכנסנו לשנת 2011 עם גירעון של כ־100 אלף דירות שחסרות למשק, זה נתון שייקח למלאו כ־20 שנה, ועוד לא דיברנו על הריבוי הטבעי.
הבעיה השנייה היא הקשחת התנאים לקבלת הלוואות לקבלנים, כתוצאה מרצון בנק ישראל להגן על הבנקים מחשיפה מסוכנת לשוק הנדל"ן. את התוצאה של התנתקות הבנקים מהיזמים כבר רואים בשכונות בערי המרכז, שבהן כבר אפשר למצוא לא מעט פרויקטים תקועים ושלטים של קבלנים שמורדים מאתרי בנייה לאור החלטת היזמים לחכות עד יעבור זעם.
הסיפור מוכר למי שעבר את משברי הנדל"ן בעשורים האחרונים. ברגע שיכולו כל הקצים - אלה שמחכים ירכשו דירות ראשונות במחירים נמוכים במעט מבשנה שעברה, ואחריהם יבואו שאר הקונים שיאפשרו לקבלנים לנצל את גל הביקוש ולהעלות מחירים.
