מוסדיים עם שיניים
עסקאות בעלי עניין היוו מאז ומעולם כר פורה למהלכים שבסופם בעלי השליטה יצאו נשכרים ולעומתם בעלי מניות המיעוט יצאו מופסדים
ככל שהסדרי החוב הפכו לפחות נדירים במחוזותינו וככל שהתרבו עסקאות בעלי העניין הבעייתיות, כך גברה הציפייה מהמשקיעים המוסדיים, אלו המנהלים את כספי "האלמנות והיתומים", לנהוג באחריות ולייצג נאמנה את ציבור המשקיעים. הגופים המוסדיים הוכיחו שכשהם רוצים, הם בהחלט יכולים להיות "כלבי השמירה" של שוק ההון.
שורה של אירועים מוכיחה שגם במקרים שנראים לכאורה חסרי סיכוי, לגופים המוסדיים יש הכלים להתערב ואף לשנות החלטות בעלות פוטנציאל פגיעה בבעלי מניות המיעוט ובמחזיקי איגרות החוב. חלוקת דיבידנד, עסקאות בעלי עניין ומכירת שליטה בחברה אינן נמנות עם ההחלטות שבהן למחזיקי האג"ח יש זכות משפטית להתערב, אולם בכל המקרים המתוארים יצאו נציגי בעלי האג"ח עם היד על העליונה.
תנאי הכרחי לפעילות אפקטיבית של הגופים המוסדיים הוא מידע אמין ובלתי תלוי על אודות העסקה. במקרים מהותיים ומורכבים, שבהם לגופים המוסדיים אין הכלים הנדרשים כדי לבחון את העסקאות באופן מספק, נדרשת הערכת שווי מצד גורם שלישי בלתי תלוי. הערכות השווי המוצמדות לכתבי ההצבעה, וחוות הדעת המוגשות לדירקטוריונים, הוכחו כבעלות פוטנציאל גבוהה לחוסר אובייקטיביות. העובדה ש"כלי העזר" העומדים לרשות המוסדיים והמנהלים ממומנים על ידי החברות הציבוריות, יוצרת פוטנציאל לניגוד עניינים מובנה.
לא כל עסקאות בעלי העניין פסולות ובעלי שליטה המכהנים כמנהלים לא צריכים לעבוד בחינם. אולם במקרים מסוימים הניצול הציני שעושים בעלי השליטה זועק לשמים. על המוסדיים מוטלת האחריות להתערב ולמנוע את המקרים הללו. אסיפות בעלי מניות, תביעות כנגד נושאי משרה ואי־רכישת ניירות ערך של אלו שאינם מתחשבים בדעת המיעוט והנושים הם רק חלק מהכלים העומדים לרשות הציבור.
