האם בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין מכוונת להכשלת המתמחים?
2,060 מתמחים ניגשו לבחינת ההסמכה שהתקיימה ביום חמישי ומוגדרת על ידי רבים מהם כ"נבזית ביותר אי פעם"; הערכה היא כי אחוז הנכשלים יהיה גבוה. הלשכה בתגובה: "הטענות האלו עולות בכל בחינה"
האם לשכת עורכי הדין, המעוניינת להילחם בהצפת המקצוע, עושה זאת דרך הקשחת בחינת ההסמכה וניסוח של שאלות רבות באופן מטעה ומבלבל במכוון? כך לפחות טוענים באוזני "כלכליסט" עשרות מתמחים שניגשו ביום חמישי האחרון לבחינה.
לפי נתוני לשכת עורכי הדין, ניגשו לבחינה 2,060 מתמחים
מספר השיא של הניגשים לבחינה הנוכחית הוא תולדה של בחינה קשה במיוחד שערכה הלשכה גם במאי 2011, והובילה גם היא לתלונות רבות מצד הנבחנים אשר שליש מהם (קרוב לאלף מתמחים) נכשלו בה וניגשו הפעם בשנית.
בינתיים עדיין לא פורסמו התוצאות הרשמיות של הבחינה (שאלון אמריקאי הכולל 100 שאלות) אך המתמחים בדקו בעצמם את ציונם לפי דפי תשובות שהפיצו החברות המסחריות העוסקות בשיווק ספרי הכנה וקורסי הכנה לבחינה. ציון המעבר בבחינה הוא 65, ומאות מתמחים מתנדנדים בין מעבר לכישלון כשציונם הוא 60-64 נקודות - בתקווה שהלשכה תאלץ לפסול חלק מהשאלות שהיו לא הוגנות במיוחד כך שיוכלו אולי לקבל עוד כמה נקודות שימנעו מהם את הצורך לעבור את המבחן שוב בעוד חצי שנה.
אומנם בכל מחזור בחינות נוהגים המתמחים לטעון כי מדובר בבחינה הקשה ביותר אי פעם, אך קשה להתעלם ממסת התלונות של המתמחים בעקבות הבחינה שנערכה בשבוע שעבר. מתמחה שלמד באוניברסיטת בר אילן, וככל הנראה נכשל בבחינה, אמר ל"כלכליסט": "המבחן היה פשוט מחריד, לא הוגן, ואין ספק שנועד להכשיל. היו בו שאלות שגם נשיאת בית המשפט העליון לא היתה יודעת את התשובה עליהן".
מתמחה שלמדה במכללת קריית אונו אמרה ל"כלכליסט": "הלשכה מנסה להילחם בהצפת המקצוע ומתעללת במתמחים. מבנה הבחינה מוכיח שמטרתה של הלשכה היא להכניס לשורותיה סוג מאוד מסוים של מתמחים: צעירים, עשירים, ובעיקר רווקים שיכולים לפנות לעצמם חודשיים כדי ללמוד בעל פה כמויות אדירות של חומר שאפשר בקלות לאתר בחוק במקום לשנן".
בעקבות הבחינה שנערכה בחודש מאי הוגשו עתירות רבות מצד מתמחים לבית המשפט המחוזי בטענה שהשאלות היו מטעות ומיועדות להכשיל אותם. בסופו של דבר הלשכה פסלה 6 שאלות, כך שכל מתמחה קיבל 6 נקודות נוספות למבחן גם אם טעה בשאלות אלו. בשתי שאלות נוספות נאלצה הלשכה לאשר שתי תשובות כתשובות נכונות לכל שאלה.
דוגמה לשאלה בעייתית שהוצגה לנבחנים במועד מאי 2011 עוסקת במצב בו אדם בשם משה המתגורר בהרצליה מעוניין להגיש תביעה אזרחית בסך 1.3 מיליון שקל "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה" נגד בן דודו המתגורר בכפר סבא. המתמחים נשאלו לאיזה בית משפט צריך להגיש את התביעה. 54% מהנבחנים השיבו שאת התביעה יש להגיש בבית משפט השלום בכפר הסבא, שכן בני דודים אינם נחשבים בני משפחה ולכן חל הכלל המשפטי הבסיסי לפיו תביעה מוגשת במקום מגוריו של הנתבע. ואולם, הלשכה קבעה שהתשובה הנכונה היא דווקא בית משפט השלום בהרצליה, תשובה אותה בחרו רק 2% מכלל הנבחנים. הנימוק שניתן לכך בדיעבד היה כי מדובר ב"תובענה אחרת בענייני משפחה" ומשכך חל הכלל לפיו זו תוגש לבית המשפט שנמצא במקום מגוריו של התובע ולא של הנתבע.
המתמחים שעתרו לבית המשפט טענו כי מחברי השאלה טעו בהבנתם את החוק, שכן בני דודים אינם "בני משפחה" כהגדרת החוק ולכן לא מדובר פה ב"תביעה אחרת בענייני משפחה". למרות זאת הלשכה סירבה בתחילה לזכות בנקודה את אלו שענו למעשה נכון על השאלה, אך בשל טעות של מחברי השאלה לא זכו לקבל ניקוד. מאחר והלשכה לא רשאית לשנות בדיעבד את התשובה הנכונה לשאלה, הפתרון שהושג רק בעקבות העתירה לביהמ"ש היה הוספת תשובה נוספת כנכונה.
מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה: "בחינות ההתמחות מנוסחות על ידי ועדת בחינות סטטוטורית המונה תשעה חברים בראשות שופטת של בית משפט מחוזי, ואין הלשכה מעורבת כלל בתהליך הכנת הבחינה. טענות מסוג זה אינן חדשות והן עולות תדיר כמעט אחרי כל מועד בחינה. יש להמתין לקבלת תוצאות הבחינה בעוד כשבוע ימים".
