כלכלן, פוליטיקאי, פסיכולוג. נגיד

היום יכנס מריו דראגי לתפקידו כנשיא הבנק המרכזי של אירופה - הבנק השני בגודלו בעולם - ויחליף את הנגיד הצרפתי ז'אן קלוד טרישה. דראגי שנולד באיטליה, מקבל את התפקיד בתקופה לא פשוטה והוא יידרש לתמרן בין מאמצים פוליטיים ופסיכולוגיים לבין ניהול המדיניות המוניטרית באירופה ששקועה במשבר חובות.

את טבילת האש הראשונה שלו דראגי צפוי לעבור כבר ביום חמישי, בהחלטת הריבית של הבנק המרכזי. בשווקים צופים כי הנגיד כי ינהג באיפוק ולא יוריד את הריבית בישיבה הראשונה עם כניסתו לתפקיד, וכן כי יאותת על הורדת ריבית כבר בדצמבר תוך הצהרה כי ימשיך לתמוך במדיניות של נזילות אינסופית לטווח קצר, רכישת איגרות חוב מגובות אשראי ורכישת אג"ח של מדינות הפריפריה.

מריו דראגיצילום: בלומברג

מנגד, הורדת הריבית מחרתיים עשויה להוכיח כי דראגי קורץ מהחומר שאירופה זקוקה לו. מהלך שכזה יחזק את מעמדו בבנק האירופי ויאותת על היותו הבוס החדש. עם זאת, דראגי יודע שהחלטה פזיזה מדי עשויה להוות עבורו גם חרב פיפיות בשל ההיבט הפוליטי של המשבר.

ההיבט הכלכלי

להערכתנו, הורדת ריבית באירופה מתבקשת ומוטב שעה אחת קודם. הנתונים הכלכליים מרמזים כי אירופה צועדת לעבר מיתון. היא צמחה בפחות מ־1% (במונחים שנתיים) ברבעון השני של השנה ומדד מנהלי הרכש ירד עמוק מתחת לרמה של 50 נדוקות, המאותת על הידרדרות לצמיחה שלילית ברבעונים הקרובים. בנוסף הסנטימנט הכלכלי ממשיך לרדת.

ההיבט הפסיכולוגי

אחת הבעיות המרכזיות של המשבר באירופה (מלבד החובות עצמם כמובן) הוא חוסר האמון של המשקיעים ביכולתם ובנכונותם של קובעי המדיניות לבצע מהלכים אמיצים כדי לנהל ולפתור את המשבר. שיקום חוסר האמון שנוצר לא מעט ב"זכות" התנהלות לקויה ומזגזגת של מנהיגי אירופה עומד לעלות הרבה מאוד כסף. לנשיא הנכנס ניתנת כבר ביום חמישי הקרוב הזדמנות פז לזכות באמון המשקיעים במחיר סביר יחסית, להוכיח כי הוא קורץ מאותו חומר שאירופה כל כך זקוקה לו, ולהוריד את הריבית כבר בישיבה הקרובה. הורדת ריבית כבר ביום חמישי הקרוב תהווה הצהרת כוונות לטיפול אמיתי בבעיות של אירופה ועשויה להפתיע את השווקים לטובה. יש לציין כי השווקים בסך הכל מגלמים סנטימנט חיובי יחסית כאשר הורדת ריבית נוספת עשויה להאיץ אותם.

ההיבט הפוליטי

הורדת ריבית כבר ביום חמישי הקרוב עשויה להוות אסון ליחסיו הפולטיים של הנשיא הנכנס. האיחוד האירופי סובל מאינפלציה גואה שנושקת כבר לרמה של 3% - הרבה מעבר ליעד של של 2%. מסיבות היסטוריות, החשש הגדול ביותר להתפרצות אינפלציוניות הוא של גרמניה, וכנשיא חדש הדבר האחרון שאתה רוצה הוא להרגיז מדינה חזקה כגרמניה, שגם כך תמכה במועמדותו של דראגי רק אחרי שנגיד הבנק הגרמני, אקסל ובר, הסיר את מועמדותו לתפקיד. בנוסף נראה כי דראגי ירצה לוודא שהוא מצליח לגבש לעצמו קואליציה בבנק ובוועדה המבצעת שלו לפני שינסה להעביר מהלכים דרמטיים.

באופן די מפתיע ומאכזב — לבנק המרכזי אין כל תפקיד בתוכנית החדשה לפתרון המשבר שהציגו מנהיגי אירופה. התוכנית שכוללת תיספורת של 50% לאג"ח של ממשלת יוון, מינוף קרן ההצלה לטריליון יורו וצעדים לחיזוק ההון של המערכת הבנקאית, לא נועדה לשקם את אירופה כמו שהיא נועדה לבודד את יוון ולמנוע הידבקות וקריסה של אירופה באפקט דומינו.

גרמניה שמתנגדת לשימוש בבנק המרכזי כספק אשראי למדינות באירופה, התעקשה לנטרל את מעורבותו של הבנק בתוכנית ודרשה כי המשקיעים, המדינות וקרן המטבע יקחו את האחריות. עובדה זו לא נעלמה מעיניהם של המשקיעים ומעיניהן של סין ויפן, שאירופה מנסה לזכות באמונן ובכספן. סין ויפן מאותתות כי ידרשו מעורבות גדולה יותר של הבנק המרכזי בתוכנית האירופית כדי שיגדילו את חלקן בקרן הסיוע, זאת למרות טענת המתנגדים כי השימוש בבנק המרכזי של אירופה כספק אשראי היה צריך להיות "מוצא האחרון" בשעת חירום. שכן אם ניתן להשתמש בבנק המרכזי בשעת חירום, לא ברור מדוע באמת צריך את קרן הסיוע.

בתקופה הקרובה ניראה כי דראגי יהיה נתון ללחצים להגדיל את חלקו של הבנק המרכזי בתוכנית כאשר הוא מנסה לגשר בין גרמניה שמתנגדת למהלך לבין צרפת שתומכת במעורבות גדולה יותר. אחד מתפקידיו של הנשיא הנכנס יהיה להוריד בהדרגה את השימוש בבנק המרכזי כרוכש אג"ח בשוק החופשי, שכן מבחינת גרמניה זהו צעד שלא יכול להימשך לנצח. מנגד, דראגי יהיה נתון ללחצים גוברים ממדינות הפריפריה לבצע רכישות נוספות כדי לתמוך באג"ח שלהן ולייצב את התשואות. דוגמה מובהקת ללחץ זה תהיה איטליה שהתשואות שלה ל־10 שנים הגיעו שוב לרמה של 6% המתארת את חוסר האמון של המשקיעים והחשש שלהם משמיטת חובות.

החתול האיטלקי

ההתמודדות של דראגי האיטלקי עם המשבר הפיננסי והפוליטי במדינת האם שלו - שמהווה גם את האיום הגדול ביותר לקיומו של האיחוד - הוא אולי האתגר הקשה ביותר שלו. איטליה, הכלכלה השנייה בגודלה באירופה, טיפחה במהלך השנים יחס חוב תוצר שנושק ל־130% והיא צריכה למחזר חובות של יותר מחצי טריליון יורו בשלוש השנים הקרובות (60% בשנה הקרובה). דראגי שכיהן עד לא מזמן כיו"ר הבנק האיטלקי, היה אחד האחראים לתוכנית הקיצוצים של איטליה בראשות סילביו ברלוסקוני, ובשוק מעריכים כין אין מתאים ממנו לעמוד במשימה המאתגרת של שמירה על "החתול" האיטלקי. מנגד, ובעיקר בשל מוצואו, ייאלץ דראגי לאמץ גישה נוקשה כלפי איטליה, כדי שלא יואשם חלילה בהעדפה.

שיקום המערכת הבנקאית

מבחן נוסף של דראגי יהיה הטיפול במשבר האמון במערכת הבנקאית שעליה הטילה תוכנית ההצלה את גיוס ההון הנדרש לצורך חיזוק המערכת הבנקאית (להגיע ליחס הלימות הון ליבה של 9% ביחס לאשראי). עם זאת קיים חוסר האמון גם בתוך המערכת, כאשר הבנקים שחוששים משמיטת חובות של עמיתיהם העלו בחודשים האחרונים בחדות את פיקדונותיהם בבנק המרכזי, מה שמקשה עליהם לגייס נזילות במהירות בדומה למשבר ב־2008.

בשוק מעריכים כי אין מתאים מדראגי כדי למלא משימה זו כמי שלא רק מכיר את המודלים אלא גם מודע היטב גם לחסרונותיהם - כמי שמגיע לא רק מעולם האקדמיה אלא ממש עבד בשוק ההון - כאשר שימש בין היתר כסגן יו"ר ודירקטור בבנק גולדמן זאקס. מנגד נקודה זו עשויה להיזקף גם לרעתו כי הרי זהו אותו בנק ידוע שהואשם כי גרף הון עתק כאשר הימר נגד המוצרים (אג"ח מגובה משכנתא) שמכר ללקוחותיו. אותו בנק שעזר ליוון להסתיר את חובותיה מפני האיחוד האירופאי.

השורה התחתונה

לצד הורדת ריבית מתבקשת, דראגי יצטרך ליישר קו עם גרמניה ולהקטין בהדרגה את היקף האג"ח שהבנק המרכזי רוכש בשוק

הכותב הוא מנהל מחלקת מחקר ואסטרטגיה של אקסלנס