האם היה צריך להעמיד לדין את וינרוט?
השופט נויטל לא קבע שהאישום משולל בסיס, וגם הרשעת ויטה בניגוד עניינים משליכה על מודעותו של וינרוט לניגוד הזה. אך הפרקליטות לקחה את המתווה הזה למחוזות השוחד הרחוקים מדי
08:04
01.11.11
התובעת עו"ד שרון כהנא התמקדה בהרשעתו של שוקי ויטה ב"עבירות חמורות", ואת זיכויו של יעקב וינרוט כינתה "זיכוי מן הספק". ואולם הנקודה המרכזית שצריך לבחון בסיפור היא האם צריך היה מלכתחילה להגיש כתב אישום. השופט נויטל לא קבע שהאישום משולל בסיס, וגם הרשעת ויטה בניגוד עניינים משליכה על מודעותו של וינרוט לניגוד הזה. אך הפרקליטות לקחה את המתווה הזה למחוזות השוחד הרחוקים מדי.
כאשר התביעה מציינת בכתב האישום כי שכר הטרחה היה חריג ומופחת, עליה לבחון האם אכן שכר הטרחה היה חריג ומופחת בסטנדרטים של משרד וינרוט. וינרוט הזמין את הפרקליטות להפוך את משרדו ולקבל כל מידע שנוגע לאופן שבו ייצג עובדי ציבור, והיא סירבה. לאחר מכן, בחקירה הנגדית של עדי הגנה כמו עורכי הדין בעז בן צור, הדס ליס ואחרים, היא אפילו לא בדקה את התזה הזו.
ל"ניגוד העניינים" היה בסיס - ויטה טיפל וטופל בו זמנית מול וינרוט. אלא שהשופט נויטל קיבל את גרסת וינרוט שרשות המסים היתה מבחינתו "קופסה שחורה" שטופלה בנפרד בידי רו"ח זאב פלדמן. פלדמן לא הועמד לדין, כי אפילו הפרקליטות לא ראתה בו זרועו הארוכה והמשחדת של וינרוט.
ניגוד עניינים והפרת אמונים הם עבירות מעולמם של עובדי הציבור, אז מה עושים עם עו"ד וינרוט? עולים מדרגה ומאשימים בשוחד: שוחד הנשען על נתון שצריך היה לבדוק מראש, של "שכר טרחה חריג ומופחת"; שוחד הנשען על פרקטיקה המקובלת אצל פרקליטי צמרת רבים. ואם אין נתונים ממשיים המבססים שוחד, אפשר להסתפק בנסיבות, בתיאוריות על כוונות וציפיות מושחתות. השופט נויטל, בלשון מתונה ועניינית, קבע שהתביעה עלתה על עץ גבוה מדי והתיישבה על ענף דקיק במיוחד. לכן אין פלא שהענף נשבר והיא נפלה ממנו.
לדור היה הרוח החיה בתיק הזה. לדור משוכנע שישראל היא מדינה מושחתת, ושליחותו היא לעקור את הרע מן השורש. אין לו פקפוק, וגם הזיכויים בבתי המשפט אינם מרפים את ידיו.
